דברי פתיחה של נשיא המכללה בכנס חוקרי צבא חברה

אורחים יקרים, בוקר טוב וברוכים הבאים.
אני עומד לפניכם הבוקר ומתרגש לברך בפתיחת כנס כנרת השני לחוקרי צבא- חברה בישראל אשר יזמו, הפיקו ומוליכים מכון כנרת ע"ש דן שומרון לקשרי חברה, בטחון ושלום ואגודת חוקרי צבא חברה בישראל.
עוד מכנס ההשקה של אגודת חוקרי צבא-חברה שהתקיים לפני שנתיים בדיוק במקום זה, הפכה המכללה האקדמית כנרת לאכסניה מזמינה ומעודדת להרחבת תחומי המחקר בהם עוסקת האגודה.
אחד הויכוחים העתיקים בעולם האקדמי תוהה על מידת המקום שיש לענייני דה יומא במחקר האקדמי, דיינו, האם השטח צריך להכתיב לאקדמיה את תחומי ההתמקדות שלה או שמא האקדמיה צריכה להישאר עצמאית ואיננה תלויה בדבר.
מעיון מעמיק בתוכניית הכנס שלפנינו, סבורני כי הוועדה האקדמית בחרה שלא להישאר אדישה נוכח הסוגיות הבוערות בחברה הישראלית, כפי שעלו וצפו ביתר-שאת במערכת הבחירות האחרונה, אלא לבחון אותן בכלים האמפיריים והמדעיים שיש באמתחתם. את הסברה הלז ניתן לראות לא רק בכותרות ההרצאות אלא גם בדמות המרצים- אנשי אקדמיה, אנשי דעת ואנשי צבא, זה לצד זה, פורשים משנתם אשר יחד משרטטת מפת עולם שלמה ומגוונת.
אנו, במכללה האקדמית כנרת, זכינו בפעילותו הענפה של מכון כנרת ע"ש דן שומרון, ברצוני לנצל את ההזדמנות החגיגית הזו ולברך את המכון ולקוות לעוד שנים ארוכות של פעילות מחקרית מבורכת. המכון, בהובלתו של היו"ר ד"ר זאב דרורי, עמיתי ורעי, מביא לפתחה של המכללה תחומי עניין חדשים ומלהיבים אשר יש להם לא פעם ערכים יישומיים לצד ערכים תיאורטיים. כך לדוגמא, השקת הספר "בין הכיפה לכומתה- דת, פוליטיקה וצבא בישראל" השנה, נולד בעקבות שני אירועים מרכזיים שארגן והפיק המכון: מפגש שולחן עגול בנושא תהליך ההדתה בצה"ל ויום עיון בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן.
הבוקר הזה, בדומה לליבתו של הכנס אשר לשמו התכנסנו, מבקש להביא בפניכם בצורה רחבה ככל הניתן את הסוגיות החברתיות- מדיניות העומדות בפני החברה הישראלית כיום ומבקשות לשנות את פניה. אני מבקש להודות לכלל האורחים המכובדים שייקחו חלק ביומיים הקרובים, מרצים ואורחי הכבוד אשר ניאותו לחלוק עימנו את תפיסת עולמם בנושא, ולכם, הקהל היקר שהגיע מקרוב ומרחוק להרחיב דעת ולהתבשם במכללתנו המקסימה. היו ברוכים ויישר כוח.