ספרי על נקודות משמעותיות במסלול הקריירה שלך?
המעבר לכנרת ולצפון היה מאוד משמעותי עבורי. לאחר שלימדתי באוניברסיטה הפתוחה וחפרתי לא מעט שנים באזור השפלה הגעתי ללמד במכללה ושיניתי את תחום המחקר שלי לנושאים הקשורים בארכיאולוגיה של הגליל.
מה היה האתגר המרכזי שחווית במהלך הקריירה?
לא קל לנהל חיים אקדמאיים עם ילדים קטנים. בוודאי שבתור ארכיאולוגית זה לא קל לצאת לחפירות ולהשאיר אותם בבית. זהו אתגר מאוד גדול.
מי או מה שימש מקור תמיכה עבורך ?
שהתחלתי ללמוד הייתה ארכיאולוגית שעבדתי איתה שהייתה למעשה הבוסית שלי, קראו לה אורנה צמחוני. מאוחר יותר היא חלתה בסרטן ונפטרה. היא זו שדחפה אותי ונתנה לי הרבה כוח להיכנס למסלול הלא פשוט של מחקר ארכיאולוגי.
מניסיונך, עד כמה לדעתך קיימת הוגנות מגדרית? מה נדרש לשפר?
מעולם לא ראיתי את זה כאילו מישהו בכוונה הרע לי. אולם עובדתית לא עשיתי פוסט דוקטורט כיוון שהילדים שלי היו קטנים ולא יכולתי להרשות לעצמי לנסוע איתם לחו"ל. הבן הקטן שלי נולד בדיוק עשרים וארבע שעות לאחר שסיימתי את הדוקטורט. הצורך באקדמיה להקדיש את עצמך באופן טוטאלי למחקר ובכלל זה גם לשהות בחו"ל בין אם לכנסים, בין אם להשתלמויות ארוכות מקשה על נשים ולא מאפשר להן להתקדם כמו גברים.
כשאת מסתכלת אחורה, האם היית עושה משהו אחרת?
הייתי מתאמצת יותר לעשות דברים הקשורים להתקדמות אקדמית. בדיעבד הייתי מנסה קצת יותר לעשות את הדברים האלו גם כשהילדים שלי היו צעירים יותר.
מה העצה או הטיפ שתרצי לתת לאישה לדרך?
"עליך להיות שלימה עם מה שאת עושה!
דברים לא קורים מעצמם! בשביל להצליח צריך לעבוד קשה, להאמין בעצמך ולא להתייאש, ואז בדרך כלל גם ההצלחה מגיעה."