מה ישראל יכולה ללמוד מהעולם על תיירות ושלום? קפריסין, בלגיה וקניה הן רק חלק מהמדינות שהצליחו לקדם שלום באמצעות התיירות

מומחים מענף התיירות בעולם ובישראל התכנסו ביום רביעי האחרון בטבריה לכנס כנרת הבינלאומי השמיני של המכללה האקדמית כנרת

ביום רביעי האחרון , 13.01.2016, התקיים כנס כנרת הבינלאומי השמיני בארגון המחלקה לניהול תיירות ומלונאות של המכללה האקדמית כנרת. בכנס השתתפו מובילי דעה בתחום התיירות והשלום מהארץ ומהעולם, וביניהם מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי, יו"ר ארגון "Israel Peace Initiativ", יובל רבין, מנהלת תחום ירדן בארגון אקופיס, יאנה אבו טאלב, וחוקרים בינלאומיים משוודיה, בלגיה, סרביה שמגיעים לישראל בזמנים רגישים אלו ואף יציגו מקרי בוחן ופרויקטים ממדינות וערים שונות בעולם בהם תיירות שימשה זרז לתהליכי נורמליזציה, שלום או תהליכי יישוב סכסוכים לאחר קונפליקט ממושך וביניהם המקרה של קפריסין ומדינות יוגוסלביה לשעבר. חלק מהכנס יוקדש גם למקרי בוחן מקומיים, כגון פעילות חוצת המדינות של ארגון אקופיס, התפקיד של אתרי מורשת בישראל ותיירות בערים הערביות.

בכנס הציגו הדוברים חזון, פרקטיקה ומקרי בוחן מהעולם ומישראל המציגים את כוחה של התיירות כמקדמת שלום. פרופ' פופסקו מסרביה דיבר על יוגוסלביה לשעבר שחוותה מלחמות רבות אחרי פירוק יוגוסלביה אך באמצעות אסטרטגיה של תיירות אזורית, הצליחו להשתקם. פרופ' פופסקו אמר כי קיים דמיון רב עם ישראל שנמצאת במצב מלחמתי המעיב על התיירות. פרופ' לאונידוס משבדיה הציג את מקרה הבוחן של קפריסין המחולקת בין אזורי שליטה , יווני וטורק, שני צדדים עוינים זה לזה אשר מופרדים על ידי גבול צבאי אך הצליחו על בסיס האינטרס הכלכלי המשותף, לפתור את הסכסוך. פרופ' לאונידוס הסביר כי למרות שהמצב בישראל שונה מקפריסין כי לא קיימת תופעת סכינאות, פיגועים ורקטות אך קיימים קווי דמיון באיבה ובפערים הקיימים בין שתי שכנות בעלות גבול צבאי חמוש והעם רוצה למצוא פתרון.

פרופ' דיקמן מבלגיה הציגה גישה אופטימית הטוענת כי בסופו של יום כל הסכסוכים בין המדינות נובעות מחוסר הכרות מעמיקה עם האדם האחר, הזר. פרופ' דיקמן טוענת כי אנו מונעים ממה שהתקשרת מאכילה אותנו על המדינות בין אם מדובר בישראל שמוצגת בתקשורת הבינלאומית בצורה שלילית מאוד או אם מדובר בבלגיה שזכתה לסיקור שלילי מאוד על פשע ברחובות כ-40%-50% מהתיירים ביטלו את ההגעה שלהם לבלגיה בגלל דיווחי התקשורת . על סמך דיווחים חד גוניים אלו, נוצרים סטריאוטיפים על מדינה ועל קבוצה של אנשים והדרך לשנות את המצב זה מפגשים מעמיקים בין תרבויות. פרופ' פוריה מאוניברסיטת בן גוריון , סתר את דבריה של פרופ' דיקמן וטען כי ההנחה שתיירים שמגיעים למדינה אחרת באת ישנו את דעתם ויהפכו לשגרירי שלום היא מוטעת ושמפגשים בין אנשים לא תורמים לקידום השלום או לאמון בין אנשים. פרופ' פוריה דן בעיקר בבעייתיות של אתרי מורשת המהללים מלחמה, מוות של אנשים ונצחון של קבוצה אחת על פני השנייה. פרופ' פוריה מאמין כי יש תקווה לקונפליקט הישראלי- פלסטיני אך הוא לא מאמין שהתיירות היא זו שתוביל לכך. ד"ר ערן כתר מהמכללה האקדמית כנרת דן בתיירות ממקום פרקטי ונתן את תאילנד כמקרה בוחן. ד"ר כתר טוען שכדי שמשבר או סכסוך לא יפגעו בתיירות, לעיתים יש להכריז על המשבר בגלוי. בתאילנד היו ארועים אלימים באזור מסויים בתיאלנד, אך כשהתקשורת דיווחה על הארועים, זה השפיע על כך שתיירים הפסיקו להגיע. תיאלנד יצאה במהלך מבריק והציגה את הבעיה לעולם. היא פירסמה את המקום שלא מומלץ להגיע אליו בריש גלי אך בכך גם ציינה ש99% מתיאלנד מאוד בטוחה לביקורי תיירים.

יובל רבין, יו"ר ארגון "Israel Peace Initiativ", הסביר כי הפרקטיקה הנכונה ביותר היא קידום הסכם אזורי, דבר שלטענתו, הממשלה הפסיקה להאמין בו ולעבוד עבורו. רבין הוסיף ואמר כי ישנה דרישה גוברת ומתמדת בעולם לתיירות ומדינת ישראל צריכה להבין איך היא עולה על הסס ולוקחת חלק, כי את התשתיות והרצון יש. רבין שיתף כי לקוחות רבין שמגיעים להיפגש עימו בישראל "ומוכרחים" לבוא לפה מטעמי עבודה, מגלים פתאום ארץ תיירותית , שטופת שמש ומהנה שהם רוצים לחזור אליה. יאנה אבו טאלב, מנהלת תחום ירדן בארגון אקופיס, הסכימה עם יובל רבין בנושא ההסכם האזורי ודיברה על החזון שלה לצאת מהבידוד ולהפוך את האיזור של ירדן וישראל לאיזור חופשי ושיוויני, בייחוד בנהר הירדן.

את כנס כנרת הבינלאומי לתיירות הוביל ד"ר אלון גלבמן, ראש המחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללת האקדמית כנרת: "האקדמיה היא מקום שחוקר את העבר ושלום הוא דבר לא מוכח ולא ניתן להוכחה אלא הוא חזון לעתיד ואנו צריכים לשאולא ת עצמינו מה אנו מעבירים לדור העתיד . אני מאמין שגם שיח על שלום הוא חשוב, היום כבר לא שומעים את המילה שלום ואפילו מפחדים ממנה. בכנס, ביקשנו להציג מספר מקרי בוחן בינלאומיים ולבחון, בין היתר, את הצלחתם והרלוונטיות של מתודות אלו למדינת ישראל. בסיומה של שנה לא פשוטה, במישור הביטחוני ועבור הסקטור התיירותי בישראל, שאלות אלו רלוונטיות מאי פעם ואני גאה כי הכנס מהווה נקודת מפגש חשובה ומעניינת לענף התיירות לדון בסוגיות אלו, ברובד האקדמי וברובד העסקי"