פרופ' יקי אשכנזי
נופים נזיריים בדרום סוריה בשלהי העת העתיקה: טקסט וקונטקסט במכתב 'הארכימנדריטים של ערביה'.
בשנים האחרונות עסקתי במחקר של נוף תרבותי ובמקורות לשחזר אותו. מקרה המבחן בו התמקדתי היה המרחב הגיאוגרפי של דרום מערב סוריה (אזורי הבשן, החורן והטראכון). בניסיון לשחזר את המרחב התרבותי הזה השתמשתי במסמך שהתחבר בשנת 570 לסה"נ. המכתב המדובר הוא טקסט הכתוב בשפה הסורית (ארמית נוצרית מערבית) ובו הצהרת אמונה שעליה חתומים 137 ארכימנדריטים (אבות מנזרים) שנשלח לשני בישופים (ראשי קהילות עירוניות) כמכתב תמיכה ברעיונותיהם התאולוגיים. מתוך המכתב עולה תמונה מורכבת של חברה כפרית שבתוכה חיה אוכלוסייה גדולה של נזירים.
ניתוח המכתב מאפשר לתאר את הנוף הכפרי והמרכיב הנזירי שבתוכו, ולעמוד על מידת מעורבותם של הנזירים בעיצוב הנוף הזה. המסקנות אליהן הגעתי במחקר זה, תוך בוחן השוואתי עם מרחבים אחרים בלבנט, מלמדות על כך שהנזירות בשלהי העת העתיקה הייתה חלק אינטגראלי מהחברה הכפרית תוך שהיא צובעת את החברה הכפרית בצבעים תרבותיים ייחודיים שמאפיינים את התקופה כולה, כפי שעולה גם ממקורות ספרותיים.
המחקר פורסם במאמר:
Ashkenazi, “Constructing Monastic Landscapes of Southern Levant: Text and Context in the Letter of the ‘Archimandrites of Arabia’”, Studies in Late Antiquity 7.1 (2023), pp. 75-105.
DOI: https://doi.org/10.1525/sla.2023.7.1.75