מטרתנו – להפחית את אובדן המים של מדינת ישראל

כך אמר פרופ' רם שפינר, ראש המסלול ללימודי הנדסת מים במכללה האקדמית כנרת בכנס המים שנערך היום, 12.12 במכללה האקדמית כנרת, זו הפעם השלישית ברציפות; השנה יעמוד הכנס בסימן לכתו של הפרופ' נח גליל ז"ל, דיקן ביה"ס להנדסה ע"ש אחי רכוב אשר הלך לעולמו השנה לאחר מאבק במחלה קשה
את הכנס ייפתח ד"ר רם שפינר, ראש המסלול ללימודי במים במכללה האקדמית כנרת ויעניק למשפחתו של הפרופ' נח גליל ז"ל, דיקן ביה"ס ללימודי הנדסה ע"ש אחי רכוב ספר מיוחד שנערך לזכרו. במעמד הענקת הספר ייקרא מעתה הכנס "כנס מים ע"ש פרופ' נח גליל" וזאת כאות הוקרה לפועלו למען מחקר המים בישראל ותרומתו האדירה למכללה האקדמית כנרת בשלוש השנים האחרונות.
לדברי פרופ' שפינר "הכנס הוא חלק מהעשייה המשותפת של המחלקה להנדסת תעשיות מים ותעשיית המים הישראלית, כאשר בשנה הקרובה אנו גם נתקדם לשלב של עשייה משותפת יחד עם תעשיות המים במסגרת מרכז כנרת לחדשנות ויזמות בתחום ההידרו-טק שבו שותפים המכללה, המועצה האזורית ומשקי עמקי הירדן." פרופ' שפינר הוסיף, כי "מטרתנו העיקרית היא להפחית את אובדן המים של מדינת ישראל כתוצאה מתהליכי אורבניזציה. השנה התמקדנו בפרויקטים ייחודים בהנדסת מים בשילוב של טכנולוגיות חכמות המשפרות את ביצועי מערכות המים והביוב, הטיפול במים ומחזור השפכים. בין היתר הכנס יעסוק בנושא כבד משקל שהוא שיפור הטיפול בבוצות שפכים, וכן בשיפור מדידת המים והקטנת פחת מים".
אחד הנושאים המרכזיים בכנס עוסק בצריכת המים בעולם, אשר עולה עם הגידול בהיקף האוכלוסייה וההתפתחות הטכנולוגית, בעוד מקורות המים הראויים לשתייה הולכים ואוזלים. מרבית מדי המים הנמצאים בשימוש בארץ, אינם מודדים מים הזורמים בספיקה הנמוכה מ- 12 ליטר לשעה. מחקרים מוכיחים כי גם אובדן מים בדליפה זניחה ובלתי נחשבת עלולה להגיע לאובדן כלכלי משמעותי המצטבר לאורך יממות וחודשים. למעשה, אובדן המים בנזילות בלתי נמדדות על ידי מד המים, עלול להגיע לכ-10% מסך השימוש הביתי במי שתייה. כאשר מדובר באספקת המים דרך מכלי מים המותקנים על גבי גגות הבתים, עלולה הספיקה הבלתי נמדדת להגיע עד לכדי 20% ויותר מסך הצריכה הביתית.
בכנס יוצג גם פרויקט RAMTHAL אשר נערך בהודו, ומהווה פריצת דרך בגישה כוללנית של התמודדות עם כל רכיבי תוכניות הפיתוח החקלאי, זאת לאור ההתמודדות של ממשלות וגופים בינלאומיים המשקיעים משאבים רבים בכדי להעלות את התפוקה החקלאית, זאת לצד ייעול השימוש במשאבי טבע שונים. במסגרת מאמצים אלו הטמעת שיטת ההשקיה בטפטוף היא אתגר טכנולוגי, ואתגר סוציו-אקונומי שמחייבים חשיבה מערכתית. הפרויקט כלל בין השאר תכנון הנדסי, מימון, הטמעה והדרכה, ליווי החקלאים לאורך זמן, יצירת ממשק בין הייצור לבין השיווק. הפרויקט נערך בהיקף כולל של כ- 13,000 חקלאים ומהווה אבן דרך בבניית תפיסת עולם של פיתוח חקלאי-איזורי.
נושא נוסף אשר יעלה בכנס הוא בעיית ההתחממות הגלובלית, כתוצאה מהעלייה בריכוז חנקן דו חמצני באטמוספרה. אחת ההצעות שיועלו בכנס לפתרון הבעיה היא הקטנת קצב ריכוז החנקן הדו חמצני ע"י תפיסתו מארובות המפעלים והחדרתו מחדש בתצורה אחרת אל שכבות הקרקע וזאת על מנת לעכב את ההתחממות הגלובלית.