נבו ארד ז׳׳ל | 22.9.1998 – 7.10.2023

סטודנט שנה ד׳ במחלקה להנדסת מים הפקולטה להנדסה.
נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל ה״נובה״.

יהי זכרו ברוך

נבו נולד בג' בתשרי תשנ"ט (22.09.1998). בילדותו התגורר באשקלון, לימים עבר עם משפחתו לקיבוץ סעד. לאחר שירותו הצבאי כלוחם בנח"ל, טס להונגריה לעבודת אבטחה עם חבריו ובזמן זה טייל רבות באירופה. בתחילת הקורונה שב לארץ ועבר להתגורר בקיבוץ כנרת ולמד במכללה האקדמית כנרת הנדסת תעשיות מים.

בשנה א' כאשר כל אחד נדרש להציג את עצמו הוא הציג כך " 193 סנטימטרים של סנטימטרים. " נבו נחשב לסטודנט מבריק ואף קיבל תעודת מצטיין נשיא בשנה ג' בלימודיו. הצטיינות אותה לא זכה לקבל, היות ונרצח. למרות הישגיו הרבים נותר עניו וצנוע. היה אדם חכם, בעל ידע רב, אדם של אנשים. נהנה ללמד את עצמו דברים חדשים ולחקור את הסביבה. הוא אהב מאוד את החיים, אהב מסיבות וטבע, מילדותו נמשך לטבע, סביבה, מחזור וקיימות.

בין חפציו האישיים נמצא פנקס ובו כתב משימות לטווח הרחוק, בין המשימות כתב נבו "להוקיר תודה". זוהו תמצית האדם שהיה בחייו. בערב שישי של שמחת תורה יצא נבו עם חבריו לחגוג בפסטיבל ה"נובה", בבוקר למחרת עם שמיעת האזעקות הוריו יצרו איתו קשר והוא סיפר שהם נוסעים חזרה הביתה ותקועים בפקק, נבו הוכרז כנעדר ולאחר כשבוע נמצאה גופתו.

נבו נרצח בכב' תשרי תשפ"ג (7.10.2023) חייו נגדעו באיבם, כאשר רקד וחגג את חייו. בן 25 במותו, הותיר אחריו הורים, שלושה אחים ובת זוג. הלוואי ונלמד מנבו ונזכה להיות מגדול של ערכים והכרת תודה.

היה אהוב מאוד על חבריו, מושא להערצתם, ואף כונה על ידם "מגדלור ערכי". חבריו מספרים שתמיד ידע לתת את המילה הטובה, את העצה הנכונה, והיה לו כישרון מיוחד להקשבה ולהכלה. הם הגדירו אותו כאדם שכולם סביבו, נבו נתן לכל אחד את התחושה שהוא כולו איתו. לאחר הירצחו נמצא שיר שכתב ובעקבות הירצחו קיבל השיר משמעות מצמררת:

כל יצור הוא סלע כל אדם עולם
כל בדידות היא דרך וכל מכשול סימן.
כל קירוב לבבות הוא אבן,
כל הבעת אהבה היא חמצן
כל אמירה טובה היא מלט
וכל חשבון נפש אדריכל.
ואז כשמגיעה סגירת המעגל שעולות כתוביות הסיום
ומוקרנת בפניך האוטוביוגרפיה של סיפור חייך
בשיא האוטנטיות, תחת הפרספקטיבה הצלולה ביותר,
נגלית לפניך, פאקינג טירה!