קהילת החדשנות במים של המכללה האקדמית כנרת, היא חלק מרשת של קהילות שהוקמו בשנים האחרונות בתחומים שונים (בריאות דיגיטלית, אנרגיה חכמה, תחבורה חכמה וכד') במטרה לעודד חדשנות וצמיחה של סטרטאפים בשוק הישראלי.
קהילת החדשנות במים, תחבר בין: סטרטאפים וחברות ותיקות, חברות תכנון והנדסה, ספקי ציוד, סטודנטים, חוקרים מהאקדמיה ובעלי עניין נוספים ותיתן מטריה ותמיכה בשלבים השונים של יצירה והטמעת חדשנות, דרך הקמת תשתית של ידע, מקור להזדמנויות וקיום אירועים.
פגשנו את רם שפינר וגלי פוקס לראיון קצר, שיספרו לנו על קהילת החדשנות במים, שנולדה לה בשעה טובה, ממש לאחרונה תחת מטריית המכללה האקדמית כנרת.
ספרו קצת על עצמכם ועל הקשר שלכם לקהילת החדשנות במים
רם: פרופסור רם שפינר, ראש המחלקה להנדסת תעשיות מים. לפני 11 שנים הקמתי את המחלקה להנדסת תעשיות מים במכללה האקדמית כנרת אשר הכשירה עד היום כ-240 מהנדסי מים והיא הגדולה כיום בישראל. בוגרי המחלקה כיום הינם חלק עיקרי וחשוב מתעשיית המים הישראלית והם פעילים בכל החברות המובילות וגם בחברות צעירות. עצם הקמת המחלקה ושיטות ההוראה שלה כולל הקשר ההדוק עם שחקנים ראשיים בשוק המים היא לכשעצמה חדשנית. מעבר לכך, הסטודנטים שלנו השתתפו עד היום בעשרות פרוייקטי מו"פ שחלקם הפכו למוצרים שמיושמים כיום בתעשיית המים הישראלית והבינלאומית. המחלקה נמצאת גם בתהליך של בחינת תכנית לתואר שני בינלאומי בטכנולוגיות מים הנמצאת כיום בדיונים אצל המל"ג.
גלי, מנהלת הקהילה היתה בעברה סטודנטית שלי בטכניון ומההיכרות אתה ועם ניסיונה מצאתי לנכון להמליץ עליה כמי שתעמוד בראש הקהילה. הכוונה היא להנהיג קהילה שתתבסס קודם כל על ידע מקצועי עמוק של מובילי הקהילה כך שהערך המוסף יהיה לא רק ביצירת הזדמנויות וחיבורים אלא גם בזיקוק שלהם והעצמתם מהבחינה המקצועית.
גלי: נולדתי בקיבוץ ברמת הגולן ומאז ילדותי בער בי הרצון לעסוק בשמירה על הסביבה. השתתפתי במאבקים הסביבתיים באזור ועקבתי בדאגה, לא דרך המסך אלא במבט ישיר ומפוכח, אחר מפלס הכנרת ואיכות המים בה. לאחר השחרור מצה"ל השלמתי תואר ראשון ושני במדעי הסביבה ועסקתי בייעוץ לתאגידי מים בכל העולם. ההכרות עם שוק המים ותפיסת מעמדה של ישראל בעולם סייעו לי להבין כי לא לעולם חוסן. למרות שישראל הינה פורצת דרך בפיתוח ויישום פרקטיקות וטכנולוגיות מים מובילות כגון השבת מים לקולחין, השקיה בטפטוף, התפלה וחסכון, מדינות אחרות שעד לפני עשור התייחסו אל משאב המים כבלתי מתכלה ו"חינמי" הבינו כי יש לשים את הנושא על סדר היום והן משקיעות תקציבי עתק במו"פ ובפרויקטי תשתית בתחום.
נושא המים עודנו רלוונטי בישראל. הגם שאתגר אספקת המים נפתר על ידי מתקני ההתפלה ישנם עוד אתגרים רבים. ובעולם, למעל ל-2 מיליארד איש אין מים זמינים לשתייה ותנאי סניטציה סבירים, ולכן יעד 6 של האו"ם מתוך 17 המטרות לפיתוח בר קיימא הוא הבטחת זמינות וניהול בר קיימא של מים ותברואה לכל. הדרך לפתרון אתגרים אלה היא חדשנות – צמיחת פתרונות חדשים והטמעתם בארגונים גדולים, שילוב גישות ופרקטיקות מעולמות שונים כגון: אנרגיה, בינה מלאכותית, ביטחון מידע, ועוד. ישראל היא המדינה האולטימטיבית להצמיח פתרונות משולבים שיסייעו לעולם בהתמודדות עם האתגרים הנובעים ממחסור בתשתיות, גידול אוכלוסין ושינויי אקלים.
מתי ואיך נולד הרעיון להקים את קהילת החדשנות במים?
רם: בעשור האחרון, וביתר שאת מאז המשבר הכלכלי של 2008, עלתה חשיבותו של מרכיב החדשנות כהכרחי להמשך צמיחה בכלל ענפי המשק, בתעשייה, במסחר ובשירותים. כמו כן, גברה ההכרה בכך שחדשנות לרוב לא מתפתחת באופן ספונטני, ולכן יש צורך במתודולוגיה מסודרת, התומכת בקיומה של סביבה מאפשרת ומקדמת חדשנות.
אחת מ"סביבות החדשנות" המוקדמות בישראל פותחה ע"י משרד הכלכלה והתעשייה כתוכנית "ישראל ניוטק" (Israel NewTech), התוכנית הלאומית לקידום טכנולוגיות מים, אשר אומצה כהחלטת ממשלה כבר בשנת 2006. בהמשך התרחבה התוכנית לתחום האנרגיה. תוכנית זאת אשר הובלה וקודמה ע"י ידידי עודד דיסטל, היתה התוכנית הראשונה אשר הסתכלה מנקודת מבט מערכתית והוליסטית על מערך החדשנות בתחום מסוים, וחיברה את השחקנים השונים הפועלים בו – משרדי הממשלה השונים, תעשייה, חברות הזנק, אקדמיה ועוד. גם המחלקה שלנו להנדסת תעשיות מים הוקמה בין היתר כתוצאה מעבודה של "ישראל ניוטק" אשר הצביעה על מחסור גדל והולך של אנשי מקצוע מעולים בתחום המים ואנחנו עמדנו בקשר עם "ישראל ניוטק" לאורך כל שנות הפעילות של המחלקה.
בהתבסס על תפיסה זאת, בשנים האחרונות פיתח משרד הכלכלה והתעשייה אסטרטגיה חדשה לעידוד הצמיחה הכלכלית של ישראל, הכוללת הקמה וניהול של קהילות חדשנות (Innovation Eco-System Management). קהילות החדשנות נועדו לפעול לפיתוח כלכלי-חברתי באמצעות הטמעה של טכנולוגיות חדשניות בתחום מסוים ופיתוחו, יצירת דיאלוג בין מגזרי קבוע בין השחקנים השונים, לשם מיצובה של ישראל כמובילה עולמית בתחום.
קהילת המים הינה אחת ממספר קהילות אותם הוציא משרד הכלכלה למיכרז ובו זכתה המכללה האקדמית כינרת על סמך נסיונה ומעמדה ארוך השנים בתחום הנדסת המים.
נשמח להכיר את האנשים מאחורי קהילת החדשנות במים, ספר על הצוות שמאחורי הקהילה
רם: מנהלת הקהילה היא גלי פוקס, במקור מקבוץ כפר חרוב שבגולן שהיא בעלת תואר שני במדעי הסביבה מהטכניון ותואר במנהל עסקים והיא בעלת ניסיון של מספר שנים בשוק המים העולמי בעיקר בתחום החדשנות והתאמת פתרונות חדשניים בחברות מים מסורתיות ותאגידי מים. אתה בצוות, מיה דקל, בוגרת המחזור החמישי של המחלקה להנדסת תעשיות מים, תושבת הישוב כנף בגולן. עוד יפעלו בצוות שיר אליגור ושחף ממרכז החדשנות של כנרת בהובלה של לא מעט אירועים אותם הקהילה תערוך לחבריי קהילת המים ובהם מפגשים מקצועיים, כנסים, יריד תעסוקה ועוד
גלי, ספרי בקצרה מהו החזון של קהילת החדשות במים?
גלי: החזון הוא ששוק המים הישראלי, על שלל שחקניו (חברות הזנק, חברות ותיקות, תאגידי מים, מוסדות אקדמיים, ספקים וגופי ממשל) יהיה מוביל עולמי בחדשנות ומתן פתרונות מים לאתגרים הבוערים של התקופה. הקהילה תתמוך בשחקנים באמצעות העלאת רמת המקצועיות, יצירת הזדמנויות ושיתופי פעולה בין לאומיים, משיכת השקעות זרות ועידוד צמיחת החברות בשוק.
אילו יעדים שהצבתם לעצמכם לשנת הפעילות הראשונה?
גלי: השנה נפעל להכיר את הצרכים של חברי הקהילה וליצור תוכן איכותי שיענה עליהם. נפעיל תשתית דיגיטלית שתכלול אתר אינטרנט, ניוזלטר חודשי, קבוצת פייסבוק ולינקדאין, בהם נפרסם הודעות ותכנים מגורמי ממשל, הזדמנויות מימון, קולות קוראים, ראיונות משודרים, מאמרים מקצועיים ועוד. בנוסף, ניזום ונוציא לפועל אירועים כגון: מיטאפים, האקתון, תחרות אתגר וכנס שנתי שיכלול הרצאות, סדנאות ויריד תעסוקה.
מי הם השותפים של הקהילה?
גלי: הקהילה משתפת פעולה עם גורמי ממשל במשרד הכלכלה כמו רשות החדשנות ומנהל סחר חוץ, רשות המים ועוד. בתעשייה, המחלקה להנדסת מים שהקהילה היא חלק ממנה משתפת פעולה מזה שנים רבות עם החברות הותיקות במשק המים, התאגידים והסטארטאפים.
רם, מהו היתרון של קהילת החדשנות במים בהיותה חלק ממערך המכללה האקדמית כנרת?
רם: הניסיון המיוחד של המחלקה כסוג של מפעילה בפועל של הרבה מאוד חיבורים ופעילויות במשק המים היווה שיקול מרכזי בעובדה כי הקהילה תגיע לצפון הארץ. המחלקה פעילה כבר שנים מול מאות גורמים ממשק המים בישראלי במודל של Win-Win , כלומר בתצורה של לתרום ולהיתרם. כבר שש שנים שהמחלקה מארגנת את הכנס המקצועי הגדול בתחום שנערך בבית גבריאל וכן עורכת ימי חשיפה לתעשייה. הידע המקצועי שקיים במחלקה בהחלט יהווה גורם מעצים לקהילה שלעתים פחות קיים בקהילות אחרות. בכוונתנו לשמש לא רק כגורם מחבר אלא כגורם מעצים ובמיוחד בצד המקצועי אשר ייתן לחברות וליזמים המקצועיים גם הכוונה מקצועית בשלבי ייזום, פיתוח, גיוס וחדירה לשווקים.
האם וכיצד עשויה לתרום הקהילה לסטודנטים להנדסת מים במכללה?
רם: כמובן שבית ספר להנדסה הפועל לצד קהילת חדשנות מייצר סביבה מעולה לסינרגיה בין הידע האקדמי והחדשנות האיכותית.
היותה של המחלקה בלב עשיית החדשנות תאפשר לסטודנטים חשיפה לטכנולוגיות חדישות, השתתפות בפרויקטים של מו"פ, קשר עם מעסיקים פוטנציאליים, היכרות מעמיקה עם השוק המקומי והעולמי. כמו כן יוכלו הסטודנטים להשתתף באירועים המקצועיים אשר יאורגנו ע"י הקהילה ומרכז כנרת לחדשנות אשר ייערכו ברובם אצלנו בבית.
כמובן שהנדסת המים המודרנית הכוללת לא מעט איזורי השקה עם לימודי הנדסת חשמל, התוכנה והאיכות תאפשר גם לסטודנטים מהמחלקות האחרות בפקולטה להנדסה להשתלב בפעילות, לתרום ולהיתרם ואף להיות מועסקים בתקופת הלימודים או אחריה.
כיצד יבוא לידי ביטוי נושא ה"חדשנות במים" ?
גלי: החדשנות תבוא לידי ביטוי הן בצד הביקוש והן בצד ההיצע. בצד הביקוש, בסיוע לארגונים כמו חברות ותיקות ותאגידי מים להטמיע רעיונות ופתרונות חדשניים כדי לשפר היבטים שונים בארגון (אופרציה, כ"א, ניהול מערכות), ובעידוד חדשנות פתוחה אשר צומחת מתוך הארגון. בצד ההיצע, עידוד פיתוח פתרונות למענה על אתגרים לאומיים ובינלאומיים, מתן כלים לסיוע בצמיחה של סטארטאפים, משיכת השקעות זרות ועוד.
איך לדעתך רם, קהילת החדשנות במים תתרום לתעשיית המים הישראלית ?
רם: תעשיית המים הישראלית חייבת "דם חדש" ויוזמות חדשות על מנת לשמר ובשאיפה להעצים את מיקומה בתעשיית המים העולמית. קהילת המים תשאף להגברת הידע המקצועי בענף מחד ועידוד היזמות והחדשנות תוך ליווי מקצועי של העוסקים בכך. פעולות אלו יביאו בשאיפה הן לשיפור בכמות החידושים שמציגות חברות ותיקות בשוק והן ליצירת חברות הזנק אשר יתפתחו בשנים הקרובות לחברות עצמאיות שירחיבו ויעצימו את תעשיית המים המקומית.
השאיפה כמובן שיקומו מספר חברות עם רעיונות ויכולות מרגשים שיגרמו לשינוי בעולם כפי שעשתה בעבר חברת כמו נטפים.
לסיכום רם, היכן אתה רואה את קהילת החדשנות במים בעוד 5 שנים מהיום?
רם: זו תשובה לצערי שלא תלויה רק בנו אלא גם בהחלטות הממשלה והתקציבים של האוצר.
בהנחה כי הקהילה תפעל מספר שנים במכללת כנרת אנחנו נראה שינוי ממשי בנוף של תעשיית המים עם הרבה יותר חברות, רעיונות ועם טביעת רגל הולכת ומתחזקת בשוק העולמי.
ברמה הניהולית, סביר מאוד כי משרד הכלכלה יפסיק לתמוך בפעילות בשלב מסויים. קהילות דומות בעולם שמייצרות ערך ממשי לחבריה פועלות לעתים באמצעות מימון עצמי ובמקרים רבים נתמכים על ידי הרשות המקומית שנהנית באופן עקיף מפעילות הקהילה. במידה ויימצא השילוב הזה של מימון עצמי, קהילה מקצועית הנותנת ערך ותמיכת רשות יכולה הקהילה לפעול לטווח ארוך ומופעלת ע"י ארגון דוגמת מרכז כנרת לחדשנות.
