פרופ' דניאל כהנמן היה אורח הכבוד בכנס כנרת השני לחוקרי צבא וחברה בישראל
לכנס, שהתקיים ביומיים הכי סוערים (במזג האוויר) שידעה מדינת ישראל מזה שנים רבות, הייתה נוכחות מרשימה, הן של גופים צבאיים ואנשי צבא בכירים, והן של אנשי מחקר מובילים בתחומם מהאקדמיה. את הכנס יזם מכון כנרת ע"ש דן שומרון בשיתוף עם אגודת חוקרי צבא – חברה בישראל.
חתן פרס נובל לכלכלה, פרופסור דניאל כהנמן, היה אורח הכבוד בכנס כנרת השני לחוקרי צבא וחברה בישראל, שתקיים ב-11 וב -12 בדצמבר. כהנמן קיבל לפני מספר שבועות את מדליית החירות מנשיא ארצות הברית, ברק אובמה, בטקס שהתקיים בבית הלבן. כהנמן בן ה-79, היה אחד מבין 16 מקבלי המדליה, שנחשבת לעיטור האזרחי הגבוה ביותר שמוענק בארה"ב.
הפאנלים השונים עסקו בהיבטים של פעילות צבאית בסביבה אזרחית, בהשפעות הפוליטיקה והאידיאולוגיה על שדה הקרב, במערכת קבלת ההחלטות, מעבר צה"ל לנגב, שדה הקרב העתידי ותפקידו של האדם בו, המאבק על האמת ההיסטורית, המציאות החברתית החדשה בצה"ל, השכול מנקודת ההיבט של אלמנות צה"ל ועוד.
בין האישים הרבים שהופיעו בכנס, ניתן למנות את יורם פרי, מאוניברסיטת מרילנד, שעסק בכשלים מבניים ביחסי הרמטכ"ל והדרג המדיני, פרופסור עזרא סדן והאלוף במילואים אילן בירן, שהשתתפו ברב שיח אשר דן בתקציב הביטחון של מדינת ישראל.
"המלחמה הבאה יכולה להיפתח בהפתעה ואנחנו צריכים להיערך לכך, המערכה תיפתח בירי טילים על העורף והירי יימשך עד לסיומה של המערכה כולה", כך אמר אלוף פיקוד העורף, האלוף אייל אייזנברג שהשתתף בפאנל שעסק בהתמגנות ובהתגוננות העורף האזרחי והוסיף: "אחרי המערכה האחרונה קיבלנו מעיין צדק חברתי, כאשר כל המדינה חשופה לאיום הטילים ואין יותר אזורים לא פגיעים. במערכה הבאה יהיו אמנם אזורים יותר פגיעים ופחות פגיעים, אבל לא יהיו יותר אזרחים שיהיו מחוץ לתחום. לדעתי אנו צריכים להשקיע יותר בחינוך ובמערכות ההתראה ופחות במיגון האזרחים, על ידי חינוך נכון של האזרחים כיצד להתנהג במצבי חירום ועל ידי שיפור מערכת ההתראה נוכל להגן טוב יותר על העורף".
בפאנל השתתף גם האלוף במילואים אילן בירן, יו"ר הוועד המנהל של המכללה האקדמית כנרת שכמו האלוף אייזנברג דוגל גם הוא בהשקעה בחינוך, אך גם בחיסול יכולת האיום של האויב "האחריות על שלום העורף היא של הממשלה . לו היו לי משאבים אני הייתי משקיע אותם בחינוך. המשימה של הצבא היא לייצר את ההרתעה הכי אפקטיבית ואת זו אפשר ליצור על ידי חיסול האיום עוד לפני שהוא מגיע אלינו. צריך להמשיך ולהשקיע ביצירת כלי הנשק אשר מאפשרים חיסול טילים בליסטים באוויר עוד לפני שהעורף חש ומרגיש בהם".
דובר נוסף בפאנל, תא"ל במילואים ד"ר דב תמרי, הביע דאגה מיכולתה של מדינת ישראל להגן על העורף : "האחריות לביטחון העורף הישראלי מתחלק בין שמונה משרדי ממשלה. המשרד לביטחון העורף קם בשל צורך פוליטי, והמצב הזה מאד מדאיג אותי".
"אחת הבעיות העיקריות שמכבידות על תקציב הביטחון היא ההתעקשות לבצע גיוס גלובלי, ועכשיו עוד נוסף לזה הרצון לגייס מגזר שלם באוכלוסיה שלא כל כך רוצה בכלל לשרת במערכת, אין ספק ששינוי בגישה יביא להתייעלות ולחיסכון בתקציב", את הדברים האלה אמר בכנס, פרופסור עזרא סדן, מי שהיה בעבר מנכ"ל משרד האוצר ומשרד החקלאות ומבכירי הכלכלנים בישראל, במסגרת רב שיח שעסק בנושא תקציב הביטחון.
דבריו של סדן קיבלו חיזוק מצידו של האלוף במילואים, אילן בירן, יו"ר הוועד המנהל של המכללה האקדמית כנרת, מי שהיה מנכ"ל משרד הביטחון שאמר: "חוק גיוס חובה מגייס הרבה אנשים שהצבא פשוט לא צריך וזה עולה למשק יותר ממיליארד שקלים בשנה שאפשר היה לחסוך אותם".
השניים התייחסו גם לסוגיה שעולה וחוזרת מידי שנה, כאשר משרד הביטחון נדרש לקצץ בתקציבו, ולדבריהם הדרג המקצועי באוצר צריך לבצע שינויים בגישה שלו בדיוני התקציב. סדן: "יש להבדיל בין דיוני התקציב שהתקיימו בעבר, כאשר התקציב בכלל היה חלק גדול מתוך התוצר הלאומי. המצב היום שונה, כאשר התוצר הלאומי גדל מאד ותקציב משרד הביטחון מהווה אחוזים בודדים מהתוצר הלאומי, הייתי מצפה שהדיון היום יהיה יותר ענייני מאשר דרך החור שבגרוש".
בירן: "תקציב הביטחון חייב להיות תקציב ארוך טווח של עשר שנים לפחות ולא תקציב שמתחדש מידי שנה. הכוונה לבנות תקציב שלאורך ציר הזמן יעשו בו התאמות, אבל בניית מסגרת כזו תאפשר לצה"ל ולמשרד הביטחון להתייעל יותר, לפתח ולתכנן לטווח ארוך".
הדובר השלישי ברב השיח, פרופסור אשר טישלר, דיקן ביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטת ת"א, מתח ביקורת קשה על הדרגים המקצועיים במשרד האוצר: "לו אנשי האוצר היו קוראים עבודות מחקר אקדמיות שמציגות ניתוחים והשוואות לדרך בה מבצעים קיצוצים רוחביים במערכות ביטחון בעולם, זה היה מקל ומייעל את תהליך קבלת ההחלטות. לצערי הרמה של מקבלי ההחלטות נמוכה מאד והם כלל אינם מבינים על מה הם מדברים כשהם ניגשים לקבל החלטות כה חשובות, כמו תקציב הביטחון של מדינת ישראל".
