עמירם (עמי) איסר אפלבום הוא ד"ר להנדסת חומרים, מדען, יזם, מרצה ומנהל עסקי וטכנולוגי בכיר בחברות הייטק בינלאומיות. ד"ר אפלבום מכהן כיו"ר רשות החדשנות- הרשות מקדמת את החדשנות בתעשייה הישראלית, בדגש על תעשיית ההייטק, ולרבות תעשיית היצור. תפקידיה של רשות החדשנות הם ליזום פעילות מחקר ופיתוח במימון ממשלת ישראל ולהעניק תקציבים ליזמים ותעשיינים. כמו כן מכהן ד"ר אפלבום כיו"ר מועצת המנהלים של הרשות וכמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה. בטרם מינויו כמדען הראשי, כיהן כנשיא חברת KLA-Tencor Israel וכסגן נשיא בכיר בתאגיד KLA-Tencor העולמי שמרכזו בעמק הסיליקון בקליפורניה ועוסק במחקר, פיתוח וייצור ציוד מתקדם לתעשיית המוליכים למחצה.
פנינו לד"ר אפלבום בבקשה לענות על מספר שאלות המתיחסות לחדשנות בכלל ולקשר בין האקדמיה לתעשיה בפרט:
- מהי חדשנות בעיניך?
חדשנות היא היכולת והאומץ לחשוב אחרת, להבין מצב אחרת מכולם – אם זה מודל מדעי, אם זו בעיה יום יומית או אם זה פתרון שאיש לא חשב עליו. עם החשיבה הזאת להיכנס ניתן להיכנס לפעילות של הגשמת ה"דרך האחרת". זוהי תרבות שלמה ואנחנו הישראלים ניחנו בתרבות הזו הבאה לידי ביטוי באומץ ובחוצפה לחשיבה מחוץ לקופסא, יצירתיות, ותכליתיות.
אנחנו ידועים בתור אומת הסטארט-אפ, כך שהחדשנות מתבטאת בעיקר בהקמת חברות סטארט-אפ קטנות, פורצות דרך וגמישות בדרך הפעולה אשר לבסוף נרכשו על ידי חברות בין לאומיות גדולות.
היום, אנחנו רוצים להיות 'סמארט-אפ ניישן' ולאפשר לסטרטאפים להתפתח לחברות שלמות וגדולות, להרחיב את מעגל העוסקים בהייטק לפריפריה החברתית והגאוגרפית של ישראל. במקביל להפוך את המגזר הציבורי לדיגיטלי הרבה יותר ומאפשר חדשנות בכל תחום בחיינו לרווחת כל אזרחי המדינה.
- מהי לדעתך החשיבות בהטמעת החדשנות בארגונים/קהילה/תעשיה?
החשיבות היא בכך שהדבר יאפשר צמיחה כלכלית של מדינת ישראל, שיפור רמת החיים והרווחה של החברה הישראלית כולה. לצערנו, החדשנות היום כמעט ולא מחלחלת לקהילה ולמגזר הציבורי. בעוד ישראל היא מובילה עולמית בתחום הבריאות, מכשור רפואי, פינטק, E-COMMERCE, ועוד – אזרחי ישראל לא חווים ביום יום את החדשנות הזו – בקופות החולים, בדואר, בנקים, חברות הביטוח וכו'. ובוודאי שלא בשירותים הממשלתיים למיניהם. הגברת הטמעת החדשנות בכל אלה, לא רק שתשרת יותר את אזרחי ישראל אלא תגדיל את פריון העבודה, תשפר את הבריאות ותהווה מנוף להגדלת האקוסיסטם בישראל ולהיווצרות של חברות גדולות ותעסוקה רבה ואיכותית יותר במדינה.
עלינו להבין מה החסמים העיקריים העומדים בפני אתגר זה – חסמי כוח אדם, מיסוי, רגולציה ועוד ולנסות לפתור אותם בעבודה בין-משרדית מאומצת.
- מה האתגר הכי מורכב העומד בפניך?
ישנם שני אתגרים מרכזיים בימים אלו של שינויים טכנולוגיים מהירים ביותר, אולי המהירים ביותר בתולדות האנושות המשפיעים ועוד ישפיעו במידה רחבה יותר על כל תחומי חיינו. מחינוך, לבריאות לתעסוקה למזון ועוד. האתגר הראשון של תעשיית החדשנות בישראל הוא בעיית כוח האדם. האתגר השני הוא המוכנות וההשקעות בטכנולוגיות עתידיות שיכתיבו מי יוביל בעולם ומי ייגרר מאחור. טכנולוגיות של מדעי הנתונים, בינה מלאכותית ובהמשך טכנולוגיות קוואנטים.
האתגר הגדול ביותר הוא לשמור על התעשייה כמובילה עולמית ולהמשיך את צמיחתה בשנים הבאות על ידי הגדלת ההון האנושי בכל הרמות המתייחסות לתעשיית החדשנות ועל ידי השקעות משמעותיות בטכנולוגיות עתידיות.
- מה השינוי הכי גדול שתרצה להוביל בכהונתך?
הרחבת מאגרי כוח האדם בתעשיית החדשנות באקדמיה, בהכשרות חוץ אקדמיות, בפריפריה החברתית והגאוגרפית של ישראל. הרחבת ההון שתאפשר לסטרטאפים להפוך לחברות שלמות וגדולות כגון עידוד מוסדיים להשקעה בהיי-טק. בנוסף מימון פיתוח תהליכי ייצור שיאפשרו לסטרטאפים ישראלים לפתח טכנולוגיות ייצור שיאפשרו להם להפוך לחברות גדולות וגלובליות.
נושא נוסף הוא נושא הרגולציה. להביא את החדשנות אל הרגולטורים בשלבים המוקדמים שיאפשרו לתעשייה ולרגולטור "לצמוח" ביחד ולא להכות על חטא כאשר הטכנולוגיה פוגעת בחברה כמו במקרה של איבוד פרטיות מחד או עצירת קידמה מאידך.
הובלת תכניות לאומיות לטכנולוגיות העתיד בתחומי הקוונטום, בינה מלאכותית וביוקונברג'נס.
- מהן העצות שהיית נותן למוסדות להשכלה גבוהה בבואן לתכנן את תוכניות הלימוד העתידיות או לשנות את שיטות הלימוד כך שיתאימו לצרכי השוק?
תכניות הלימוד חייבות להיות גמישות ובהלימה למה שקורה בפועל בעולם האמתי – התעשייה. אבל חייבים לזכור שהאקדמיה לא נועדה רק ליצור מתכנתים לתעשייה אלא להוות את מקור הידע העתידי ולהכשיר את אנשי המקצוע שיתאימו לצרכי השוק העתידי. לכן, הליך הכנת תכני הלימוד צריך להיות בשיתוף עם התעשייה על מנת להבין מה התעשייה צריכה היום ולאן היא הולכת בעתיד. באופן כללי, לדעתי, גם האקדמיה וגם התעשייה ירוויחו ממעברי כוח אדם תכופים יותר ביניהם, מעברים כאלו יהיו קלים יותר אם יכולת ואינטרס המסחור הידע של האקדמיה יגדלו ועל ידי כך יקרבו את האקדמיה לתעשייה ויגבירו את הממשקים ביניהם.
בנוסף, הייתי מציע ומבקש מהאקדמיה להיכנס למאמץ של הכשרות לא אקדמיות ולסייע בהסבות עובדים, לטיוב ידע אצל עובדים ועוד.
- תאר לנו עולם אוטופי בעינך בו האקדמיה ושוק העבודה פועלים זה לצד זה בהרמוניה ושיתוף פעולה שיביאו למיקסום הפוטנציאל של שני השותפים/ צדדים.
באידיאל, האקדמיה מספקת את מלוא צרכי התעשייה – בהון אנושי ובהעברת הידע ובכל השלבים. האקדמיה נדרשת לגמישות ולגיוון כך שתוכל לספק הון אנושי מגוון באיכותו, במקצועיותו ובמהירות הכשרתו, הן בהכשרות אקדמיות, סמי-אקדמיות או הסבות מקצוע מהירות יותר. בנוסף לסיפוק כוח האדם המומחה אשר ממנו מגיע בסיס הידע להיווצרות התעשייה.
האקדמיה צריכה להיות כר נוח להעברת הידע ומנוע לעידוד אנשי אקדמיה ליישום המחקרים שלהם. לצורך זאת נדרש שיתוף פעולה הדוק בין האקדמיה לתעשייה בבניית מודל עסקי שיעודד את חברי הסגל האקדמי למסחר את תוצרי מחקריהם ויפשט את התהליכים באופן שבו התעשייה תשאף לרכוש את הידע המפותח באקדמיה. הדבר דורש הסתכלות עסקית מעודכנת של אופן מסחור הידע הנוצר באקדמיה ותהליכי הנבטתו בתעשייה באופן שישרת כלכלית ועסקית את שני הצדדים.
אנחנו רואים שישנם צעדים הנעשים בתחומים אלו – תארי 'מיקרו מאסטר', שינוי מודל חברות היישום של האוניברסיטאות, הקמת מרכזי יזמות וחדשנות באוניברסיטאות ומכללות – כמו שהוקם במכללת כנרת – צעדים חיוביים לקראת מקסום שיתוף הפעולה.
- מהי הדרך הטובה ביותר לדעתך לקדם קשרים מיטביים בין התעשייה לאקדמיה כך שאלה האחרונים ייצרו בוגרים מותאמים לצורכי העולם החדש / יענו על צורכי השוק?
האקדמיה צריכה להכשיר את הסטודנטים שלה כך שיהיו בעלי יכולת להשתלב בתעשייה כבר מהיום הראשון לסיום הלימודים. התחרות הגלובלית העזה אינה מאפשרת לתעשייה הישראלית להתפשר על איכות המהנדסים. לדעתי נדרש שילוב מוגבר יותר של התעשייה במהלך הלימודים, כך שהיסוד הפרקטי יקבל ביטוי רב יותר והקשר הישיר בין הסטודנט לתעשייה, כבר במהלך הלימודים – יגדל.
- הילדים של היום, אלה שנולדו לתוך עידן של יזמות, שינויים וחדשנות, עדין לומדים במתכונת של העולם הישן, האם הרשות לחדשנות רואה מקום, להשתלבות גם בתוך עולם החינוך של הילדים הצעירים, תוכניות לחדשנות ויזמות שישתלבו בתוכנית הלימודים של משרד החינוך בצורה של שיתוף פעולה בין שני המשרדים.
הרשות בהחלט רואה מקום וצורך רב בהטמעת חדשנות רבה בתוך מערכת החינוך בישראל. חינוך ליזמות, חיבור לתעשייה כבר בשלבים המוקדמים יכולים לתרום בצורה משמעותית לאקוסיסטם, ולהכנסת אוכלוסיות נוספות לתחום ההיי-טק. היי טק, יכול להיות אחד ממנועי צמצום הפערים הגדולים של המדינה.
הרשות פועלת כבר היום עם משרד החינוך במספר אפיקים ושיתופי פעולה – כך לדוג' עמותת יוניסטרים זכתה במכרז של רשות החדשנות לקידום יזמות צעירה (בפעם השנייה). היא מפעילה במסגרתו כ-120 קבוצות יזמות בכ-90 ישובים בארץ.
- אם היית סטודנט פוטנציאלי, ערב בחירת מסלול לימודיו, מה היית הולך ללמוד?
חד משמעית את אחד ממקצועות ה-STEM, שם העתיד ולפתוח עד כמה שאפשר את האופקים בכמה שיותר תחומים. החדשנות נמצאת בכל מקום ובכל תחום ולכן סביר שכמעט כל מקצוע יוביל לעבודה בתחום החדשנות.
