המאמר דן בהתנדבות של עובדים בקהילה, כפי שהתמסדה בתאגיד בנקאי בישראל הידוע בשם "בנק דיסקונט בע"מ", שבעליו עסקו בפעילות ציבורית ופילנתרופית מראשית היווסדותו ב-1935. המאמר מתבסס על מקרה-בוחן בין שנות השישים לשמונים של המאה הקודמת, שנים רבות לפני פיתוחם של המודלים-העסקיים של פילנתרופיה תאגידית ושל התנדבות עובדים בפרט. הספרות הניהולית רואה בהתנדבות עובדים כלי אסטרטגי בניהול המשאב האנושי. מנגד, המחקר הנוכחי מציע התבוננות ביקורתית בהתנדבות עובדים כחלק ממכניזם של שליטה ניהולית דרך עיצוב והסדרת עצמות (The Self) העובד. בהתבסס על ניתוח חומרים ארכיונים וראיונות עם מבחר שחקני מפתח טענתנו היא כי מודלים ניהוליים ושיווקיים, תרמו במשולב להתעצבות רעיונות ופרקטיקות של התנדבות עובדים ובתוך כך לתמורה הדרגתית בעצמותו של עובד הבנק.
