המחקר בוחן את הדיאלוג בין המוסדות הפילנתרופיים היהודיים בארץ ישראל בסוף המאה ה- 18,ראשית המאה ה-19 לבין החינוך העברי לאומי. במהלך המחקר נבחנים/יבחנו הדיאלוג בין הברון, יק"א ופיק"א עם המוסדות והארגונים השותפים לפעילות החינוכית בארץ ישראל. (עזרה, הוועד האודסאי של חובבי ציון, הסתדרות המורים, ההסתדרות הציונית : וועד החינוך, מחלקת החינוך של הוועד הלאומי של כנסת ישראל) ;הדיאלוג בין מיתוס מכונן למסר מחנך: בין 'יהודי יצרני' לאתוס עבודה ומלאכה' ; מ'איכר יהודי' לגאולת האדמה' ; בין זהות יהודית לזהות (מקומית) ארץ ישראלית; האדם 'הבריא והנקי' (מדיקליזציה והיגיינה) משמעות הביטוי 'כל ישראל ערבים זה לזה' ועוד.
המחקר בעיצומו.
