תחנת הרכבת ההיסטורית של צמח

תחנת הרכבת בצמח, נבנתה על ידי העות’מאנים והייתה ל"תחנת קצה" אשר נבנתה סמוך לשפת הכנרת התחנה הייתה לחשובה מבין תחנות קו "רכבת העמק" המיתולוגית, (87 ק"מ בין חיפה לצמח). התחנה החלה לפעול באוקטובר 1905.

תחנת הרכבת ההיסטורית של צמח מחכה לכם עם מגוון פעילויות לקיץ 2022
אל תפספסו את הרכבת!!

ב- WAZE "תחנת הרכבת העות'מנית בצמח"

תחנת הרכבת ההיסטרית של צמח מדרום לכביש 92 סמוך לצומת צמח

דוא"ל:    zemachtrain@kinneret.ac.il

טלפון:
משרד: 04-6653786
נייד 050-5656291

עקבו אחרינו בפייסבוק

לרגל חג חצי יובל לעליית הסולטאן התורכי עבד אל חמיד השני על כס מלכותו (שנת 1900), הוחלט לסלול את "רכבת המאמינים" / "הרכבת הקדושה" – הרכבת החיג'אזית, בנתיב המאמינים – מדמשק למכה. כמוצא הרכבת אל הים, שימש נמל בירות חלק ממסילת ברזל של חברה צרפתית, מבירות לדמשק. לאחר משא ומתן בין התורכים לצרפתים, נבחר מוצא חדש לים – חיפה, שהייתה באותם ימים חסרת נמל. תכניתם של התורכים הייתה, לסלול קו רכבת שיחבר בין חיפה לקו הראשי של הרכבת החיג'אזית.

"רכבת העמק" היה הכינוי שניתן על ידי המתיישבים היהודיים בצפון, לקטע המסילה של הרכבת החיג'אזית, בין חיפה לצמח (87 ק"מ) אשר נחנך ב 15.10.1905. קטע זה היה חלק משלוחת המסילה החיג'אזית שנסללה מדמשק לערי הקודש המוסלמיות – מדינה ומכה. בסופו של דבר, הגיעה המסילה רק עד מדינה (1,300 ק"מ) ונחנכה ב 1.9.1908.

התורכים הקימו בתחומי ארץ-ישראל – תשע תחנות, לשימוש הנוסעים ולצורך מילוי מים לקטרים. בתקופת המנדט הבריטי נבנתה תחנה נוספת. כמו כן נקבעו חניות (נקודות עצירה) רבות לאורך קו "רכבת העמק".

ל"רכבת העמק" היה תפקיד חשוב ביותר בהקמת ההתיישבות היהודית בצפון ארץ-ישראל.
בשנות העשרים והשלושים, היא היוותה אמצעי תחבורה מודרני, בעולם תעבורתי של סוסים, פרדות, ועגלות. היא הייתה לאמבולנס לפצועים ויולדות, הובילה חלב ותוצרת חקלאית ומפעלים גדולים כמפעל תחנת הכוח בנהריים והנחת צינור הנפט מעירק לחיפה.

אתר תחנת הרכבת ההיסטורית של צמח – מאתרי התיירות ההיסטוריים המיוחדים ששוקמו ושוחזרו בסובב כנרת בשנים האחרונות.

תחנת הרכבת בצמח אשר נבנתה על ידי העות’מאנים, הינה תחנת קצה, החשובה מבין תחנות קו "רכבת העמק" המיתולוגית, (87 ק"מ בין חיפה לצמח) התחנה החלה לפעול באוקטובר 1905. מיקומה הייחודי של התחנה בסמוך לכנרת, אל מול מפגש שלושת הגבולות ועל ציר תנועה מרכזי, הפך את התחנה לאורך השנים, לנקודת ציון אסטרטגית חשובה באזור, עליה וסביבה ניטשו קרבות שליטה אזוריים

המבנים הייחודיים לתחנת צמח: מבנה מנהל התחנה (שתי קומות),  צריף הנוסעים, מגדל מים כפול, מוסך קטרים, סובבן קטרים – Turntable, מתקני קרנטינה ומבני מכס. בתקופת המנדט הבריטי התווספו מיכל מזוט תת-קרקעי ומגדל שמן עילי.

תחנת הרכבת של צמח הייתה יעד אסטרטגי לאורך ההיסטוריה. במלחמת העולם הראשונה (25.9.1918) על ידי חטיבת הפרשים האוסטרלים (A.L.H) מספר ארבע. ב 1920 הייתה התחנה יעד להתקפות בדואים שהגיעו מעבר הירדן. ב 16.6.1946 פוצץ גשר ג'אסר אל הווא על הירמוך בכך נותק הקשר של מסילת הרכבת עם עבר הירדן וסוריה. במרס 1948 בעת מלחמת השחרור פוצצו על ידי ישראל שלושה גשרונים קטנים של הרכבת ובכך הופסקה כמעט כליל תנועת הרכבת לכיוון תחנת צמח.

עם הפסקת הגעתה של הרכבת לצמח ולאורך תקופה של כ-66 שנה, שימש מתחם התחנה את צה”ל והמועצה האזורית עמק הירדן.

שיחזור ושיקום התחנה

החל משנת 2013 שוקמו ושוחזרו רוב מבני התחנה ההיסטורית על ידי מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ותכנית מורשת במשרד ראש הממשלה, בשיתוף עם המכללה האקדמית כנרת ורכבת ישראל (מרכז המבקרים). במתחם הוקם ה"מרכז ללימודי ארץ ישראל". מבני התחנה המשוחזרים משמשים מרכז מבקרים ואתר תיירותי במקביל להיותם חלק מקמפוס אקדמי בו לומדת המחלקה ללימודי ארץ ישראל המעניקה תואר ראשון ושני. בתחנה: בתחנה עמדות "מסבירנים" בעברית, אנגלית והמחזה לילדים, ניתן לנוע בין מבני התחנה ההיסטוריים וליהנות מטיילת, מסרטון ומתערוכה המתארים את קו רכבת העמק האגדית ותחנת הרכבת של צמח. התחנה הממוקמת סמוך לשפת הכנרת, כ-1.5 ק”מ מצומת צמח על כביש 92, הינה אחד מאתרי התיירות ההיסטוריים המיוחדים שנבנו בסובב כנרת בשנים האחרונות. בתחנה מתקיימים ביקורי קבוצות, משפחות ובודדים לאורך כל השבוע ושישי שבת.

ניתן לראות באתר המשוחזר מבני התחנה מקוריים משוחזרים:

• "צריף הנוסעים" (המזנון), שוקם מבסיסו והפך לחדר הרצאות וכתה ייחודיים.
• "מבנה הסיליקט", שוחזר והפך לחדר סמינרים לזכרו של אורי דביר ז"ל.
• "בית המסילאים", הפך לשתי כיתות לימוד כיתת ארכיאולוגיה לזכרו של פרופ' אדם זרטל ז"ל וכיתת לימודי סביבה.

• "מגדל המים", שהפך למרכז מבקרים (פתוח וסגור) במרכז מבקרים הסגור סרטון (עברית אנגלית) ותערוכה. מרכז המבקרים נמצא במגדל המים לו שני מיכלי מים ששוחזר (היחיד בעל שני מיכלים בקו רכבת העמק).
• טיילת ולאורכה תיאור של כל אחת מתשע תחנות רכבת העמק.
• גן זיכרון לפרשים האוסטרלים שנפלו בקרב על צמח ב 25.9.1918 ופסל מרשים של לוחם אבוריג'יני וסוסו.
• קרון ארגזי חיג'אזי מקורי משוחזר.
• עמדות "מסבירנים" בעברית, אנגלית והמחזה לילדים.
• תצפית על סובבן הקטרים (התורכי היחיד במדינת ישראל), מגדל המזוט ומיכלי מזוט תת קרקעיים.
• ניתן להשתמש במבנים המשוחזרים שהפכו חללי למידה להרצאות לקבוצות.

(ק"מ 87 מחיפה נחנכה ב 15.10.1905)

תחנת הרכבת בצמח אשר נבנתה על ידי העות’מאנים, הינה תחנת קצה והחשובה מבין תחנות קו "רכבת העמק" המיתולוגית, (87 ק"מ בין חיפה לצמח) התחנה החלה לפעול באוקטובר 1905. מיקומה הייחודי של התחנה בסמוך לכנרת, אל מול מפגש שלושת הגבולות ועל ציר תנועה מרכזי, הפך את התחנה לאורך השנים, לנקודת ציון אסטרטגית חשובה באזור, עליה וסביבה ניטשו קרבות שליטה אזוריים.

חשיבותה של תחנת צמח

א. צמח תחנת קצה:
תחנת קצה טופוגרפית, בשל מיקומה לפני הטיפוס במעלה הירמוך לדרעא, ולכן הייתה תחנה מעניינת מבחינת תפעול המסילה עצמה: מילוי מים, רמפת פחמים, מוסך קטרים. מעבר להצגת התשתית הנייחת בשטח התחנה עצמה.

תחנת קצה מדינית, מראשית תקופת שלטון המנדט הבריטי, מה שמוסיף מעבר לנושא המכס, והסגר לבהמות, והמורכבות של תפעול משותף עם החברה הצרפתית להפעלת המסילה, גם את הרומנטיקה של חציית גבולות. רכבת היא כלי תחבורה הצמא למרחבים גדולים (שאין באמת בתחומי מדינה כה קטנה בשטחה, בוודאי בצפונה). בתקופת המנדט הרכבות עשו דרכם גם למצרים בדרום ומ-1942 לטריפולי בצפון.

תחנת צמח הייתה חלק מתנופת הפיתוח האזורית החל משלהי התקופה העות'מאנית, וכל הכלכלה והחברה המודרנית מבוססת על יכולת תנועה. תחנת צמח מספרת את הסיפור הייחודי של עמק הירדן.  כבר מראשית ימי התחנה היו רכבות שהגיעו מחיפה רק עד לעמק הירדן (לכן הסובבן) ומאותה תקופה ניכרת גם השפעת הרכבת על התפתחות הכפר סמח' – ודרך ימת הכנרת גם על טבריה – וההתיישבות היהודית באזור.

תחנת צמח יעד אסטרטגי

מיקומה האסטרטגי של תחנת צמח: חולשת על ציר מרכזי, מול מפגש שלושת הגבולות ועוד, הפך את

התחנה ליעד אסטרטגי לאורך ההיסטוריה. להלן שלושה אירועים:

קרב הפרשים (A.L.H) 25.9.1918

"מערכת מגידו" רקע כללי

בראשית 1917 הגיע צבא חבר העמים הבריטי אל שערי ארץ-ישראל. בסוף אוקטובר 1917 הבקיעו כוחותיו של אלנבי את הקו העות'מאני סביב באר-שבע והתקדמו צפונה עד יפו וירושלים. במהלך חודשי חורף 1918 התייצב קו חזית לרוחבה של ארץ-ישראל, בספטמבר 1918 פתח הגנרל אלנבי במתקפה רבתי לכיבוש צפון ארץ ישראל. בסופה היו אמורים כוחותיו להגיע לדמשק. התקפה הירואית אשר הביאה בתוך שבוע (!) ימים בלבד לתבוסה של הכוחות העות'מאניים ולסיום הלחימה בארץ-ישראל. מתקפה זו זכתה לימים לכינוי 'מערכות מגידו'.

"בדרך לתחנת לצמח"

בליל ה-24 בספטמבר פקד גנרל שובל על מפקד הדיביזיה האוסטרלית הרכובה A.L.H הגנרל הודג׳סון, לכבוש את צמח. הודג׳סון החליט להטיל את המשימה על הבריגדה (חטיבה) הרביעית, בפיקוד גרנט. הוצע לו להמתין לבואה של בריגדת פ.ק.א. 5 שהייתה מאחור, אך גרנט הסתמך על דיווח מטוס, שבמקום כוח קטן בלבד והחליט לתקוף מיד ולא לחכות (התכנית הייתה להסתער עם אור ראשון, אולם מכת ירי הבהירה לתוקפים כי התגלו ולפיכך הסתערו היישר אל נצנוצי הרובים שלפניהם.

מחלונות הקומה העליונה בתחנה נורתה אש מכונות ירייה והושלכו רימונים. האוסטרלים ירדו מסוסיהם, ועם רובים מכודנים, תוך קפיצות קרב ממחסה אחד לשני, בינות לבתים, לקרונות ולקטרים, הם התקרבו לבניין התחנה. למרות האבדות והאש הכבדה מחלונות התחנה.

בקרב ההירואי בתחנת צמח נפלו 19 חיילים וקצינים אוסטרלים, עשרות נפצעו וכמאה סוסים מצאו את מותם בקרב. הגרמנים אבדו 100 לוחמים ו364 נשבו על ידי הכוח האוסטרלי.

קרב הפרשים בתחנת צמח הנו קרב הפרשים הלילי המתועד האחרון בהיסטוריה. תבוסת הכוחות הגרמנים / תורכים בקרב מסמנים את סיומה של מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל. "בעל הבית" בארץ ישראל מתחלף.       

בקרא החצוצרה

אויבי האתמול היום שותפים לדרך – 102 שנים לקרב על התחנה

באפריל 1920 התרחש קרב בו שוב התחנה הייתה למרכז הקרבות. בקרב זה תקפו אלפי בדווים את כוחות הצבא הבריטי.

התקפתם נכשלה, אך מעבר להשפעתן של תוצאות הקרב על האזור, הוא מלמד גם על חלקם של החיילים ההודים במלאכת השיטור והשליטה הצבאית הבריטית בארץ ישראל וברחבי האמפריה כולה.

באפריל 20 החלה המתקפה הגדולה כשהבדווים מתקרבים בחסות הקמה הגבוהה והסתערו על תחנת הרכבת. העליונות הטכנולוגית הבריטית שבאה לידי ביטוי בכוח אש גדול, הכריעה את המערכה גם באזור צמח.

סיכומו של הקרב: 200 בדווים נהרגו. נהרג חייל הודי וארבעה חיילים הודים וטייס בריטי נפצעו,  11 סוסים נהרגו או נפצעו.

כישלונה של ההתקפה בסמח' הציל מן הסתם את היישובים באזור.

גם במלחמת העצמאות, הייתה תחנת צמח יעד מרכזי להתקפות הסוריות על עמק הירדן, כבר בשלב

הראשון של הלחימה. וכל השאר יסופר בסיור בתחנה.

ב"ליל-הגשרים" ("מבצע מרכולת" פיצוץ 11 גשרים) 16/6/1946,  פוצץ הפלמ"ח (הגדוד השלישי של  חטיבת הנגב הפלמ"ח) בפיקודו של אהרון ספקטור את הגשר השני על הירמוך – ג'יסר אל-האווה. בכך נותקה ארץ ישראל מעבר הירדן וסוריה.                                                                                                          במרץ 1948, מחשש פלישה עיראקית/עבר-ירדנית למרכז הארץ, פוצצו כוחותינו 3 גשרונים ובכך הסתיימה הפעלתה של "רכבת-העמק". היו עוד הפעלות חלקיות עד עפולה, ובסוף שנת 1951 נסגרה הרכבת סופית. "רכבת העמק" עצרה – תחנת הרכבת של צמח חדלה מלפעול.

עם הפסקת הגעת הרכבת לצמח ולאורך תקופה של כ-66 שנה, שימש מתחם התחנה את צה”ל והמועצה האזורית עמק הירדן. החל משנת 2013 שוקמו ושוחזרו רוב מבני התחנה ההיסטורית על ידי מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ותכנית מורשת במשרד ראש הממשלה, בשיתוף עם המכללה האקדמית כנרת ורכבת ישראל (מרכז המבקרים).

בניין המנהלה המרכזי (הדו קומתי)

בניין התחנה המרכזי (הדו קומתי), נבנה לאחר שנת 1905. מבנה זה (התקופה העות'מאנית), המחופה בגג רעפים, דומה מאד לרוב מבני התחנות של הרכבת החיג'אזית בארץ ישראל. הקומה הראשונה שימשה למשרדים ולמכירת כרטיסים, בעוד הקומה העליונה שירתה את משפחת מנהל התחנה. כן קיימים במבנה מרתף, מרפסת הפונה אל הכנרת וחלון הצופה מערבה אשר נוספו בתקופת המנדט הבריטי.

כיום משמש המבנה כמשרדיה של המחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית כנרת, שבמסגרתה לומדים תלמידים לתואר ראשון ולתואר שני. כן מצויים בו חדרי חוקרים ושני מכוני מחקר, שעיסוקם לימוד ומחקר של סוגיות שונות הנוגעות לחקר ארץ ישראל לתקופותיה.

"צריף המזנון" ("צריף הנוסעים")

בשלהי התקופה העות'מאנית נבנו בצמוד למבנה המרכזי – מצדו המערבי ומצדו הצפוני – שני צריפים, ששימשו ככל הנראה כמזנון וכמטבח. מתחם פתוח ולא מקורה נותר בין צריף המזנון המערבי לבין בניין התחנה, ושימש ככל הנראה כאזור המתנה לנוסעים.

צריף המזנון שוחזר על-פי צילומים ותכניות מקוריות' ועל בסיס יסודותיו המקוריים שנחשפו בעת עבודות השימור במקום. צריף זה משמש ככיתת הלימוד העיקרית של המחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית כנרת. צריף המטבח הקטן לא שוחזר.

בית המסילאים ועובדי התחנה

בית חד קומתי זה נבנה בתקופת המנדט, ושימש כבית מגורים ומנוחה למסילאים ויתר עובדי התחנה. במהלך השנים עבר המבנה מספר שינויים פנימיים, עד לשחזורו בשנת 2015. כיום מצויות במבנה שתי כיתות לימוד של המחלקה ללימודי ארץ ישראל, ובהן גם ממצאים ארכיאולוגיים מתקופות שונות. אחת הכתות מוקדשת לזכרו של פרופ' אדם זרטל, שהיה חבר סגל במחלקה ללימודי ארץ ישראל.

"מבנה הסיליקט"

מבנה קטן זה שימש לשירותים של תחנת הרכבת, ונבנה אף הוא בתקופת המנדט מלבני סיליקט. לאחר שנוקה וחללו הפנימי עוצב מחדש, הפך המבנה לחדר עיון וסמינרים של המחלקה ללימודי ארץ ישראל, המוקדש לזכרו של אורי דביר, מהוגי שביל ישראל ומהמובהקים שבאנשי ידיעת הארץ, שאוספו הפרטי נתרם בידי משפחתו, ומשמש היום את תלמידי המחלקה.

מגדל המים – מרכז המבקרים
מגדל המים של התחנה נחנך ב-1905, כאחד המבנים הראשונים שנבנו במתחם. זהו מגדל אובלי הבנוי אבני בזלת מסותתות, שעליו הוצבו שני מכלי מתכת מחוברים,  שמולאו במי הכנרת. סמוך למגדל הוצב עמוד ועליו "שרוול" שנועד למילוי המים בדודי הקטרים. המגדל כלל גם חדר מכונות תת קרקעי.
זהו מגדל המים האובלי היחיד בעל שני מכלי מים בתחנות "רכבת-העמק" הארץ ישראלית, דבר המעיד על מרכזיותה וחשיבותה של תחנה זו. עם זאת, כמוהו קיימים מגדלים אחרים לאורך יתר קו הרכבת, מחוץ לגבולות הארץ.

כיום מצוי במגדל מרכז המבקרים של מתחם התחנה ההיסטורית בצמח, ובו מיצגים שונים על אודות התחנה וקו הרכבת, וסרטון המתאר את רכבת העמק בכלל ותחנת צמח בפרט בעברית ובאנגלית..  

סובבן הקטרים  ( Turntable)

סובבן הקטרים שימש לשינוי כיוון הקטרים ולצורכי טיפול במוסך הקטרים שניצב בסמוך.
נוסף על כך, היות ובתקופה העות'מאנית נעשה בקו הרכבת שימוש בקטרים חזקים יותר לצורך התגברות על העלייה לרמת-הגולן ולחורן, הופנו הקטרים ה"ארצישראליים" לאחור, סובבו ושבו לחיפה, בעוד הקטרים ה"סוריים" המשיכו עם קו הרכבת לדמשק. בתקופת המנדט היו אלו קטרים של שתי חברות רכבת שונות, ששירתו את קו הרכבת בשתי המדינות. הדבר נתן משנה תוקף לסובבן, שבאמצעותו שב כל אחד מן הקטרים לתחומו הוא. הקרונות עצמם, לעומת זאת, המשיכו בדרכם בתחומי המדינות השונות. סובבן קטרים טורקי זה, הינו היחיד שנותר בארץ ישראל. בליל הגשרים 16.6.1946 נותקה התנועה הרכבתית בין ארץ ישראל, סוריה ועבר הירדן והסובבן הפך לנקודה סופית בקו "רכבת העמק". במרץ 1948 הופסקה פעילותה של "רכבת העמק" והסובבן כוסה.
בינואר 2014 נחשף והתגלה הסובבן. סובבן זה הינו הסובבן התורכי היחיד במדינת ישראל.

מיכל המזוט התת-קרקעי

עד מלחמת העולם השנייה, עבדו קטרי הרכבות באמצעות קיטור. הרתחת המים באמצעות הבערת פחם יצירת קיטור ובאמצעותו התנעת הקטרים. בעקבות מחסור עולמי בפחם במלחמת העולם השנייה, החליטו הבריטים על הסבת השימוש בפחם למזוט (סוג של דלק). בתחנת צמח נבנו: מגדל מזוט אשר העלה בכוח הגרביטציה מזוט למיכל, ומיכל מזוט תת קרקעי שנחפר לצידו זאת מתוך חשש להפצצה אווירית גרמנית אשר תבוא מסוריה השכנה אשר נשלטה בידי ממשלת וישי הפרו גרמנית. תחנת צמח היא התחנה היחידה בקו "רכבת העמק" בה ניתן לראות שתי תקופות טכנולוגיות היסטוריות: פחם/קיטור ומזוט. במשך שנים רבות, בשל צורתו העגולה, נחשב המיכל בטעות לסובבן הקטרים, ואולם כיום תוקנה הטעות ההיסטורית.

לצד הפעילות האקדמית  והלימודית המתרחשת במקום, הפך מתחם תחנת הרכבת המשוחזר למתחם תיירותי פעיל ושוקק חיים ובו מרכז מבקרים, המספר את סיפורן של "רכבת העמק" ותחנת צמח, תחנת קצה האחרונה והחשובה בקו "רכבת העמק" ההיסטורית. מרכז המבקרים בתחנה, מתופעל על ידי סטודנטים הלומדים במתחם התחנה בה היסטורית מדינת ישראל, נוכחת בין מבני התחנה המשוחזרים.

ניתן לראות באתר המשוחזר מבני התחנה מקוריים משוחזרים:

• "צריף הנוסעים" (המזנון), שוקם מבסיסו והפך לחדר הרצאות וכתה ייחודיים.
• "מבנה הסיליקט", שוחזר והפך לחדר סמינרים לזכרו של אורי דביר ז"ל.
• "בית המסילאים", הפך לשתי כיתות לימוד כיתת ארכיאולוגיה לזכרו של פרופ' אדם זרטל ז"ל וכיתת לימודי סביבה.
• "מגדל המים", שהפך למרכז מבקרים (פתוח וסגור) במרכז מבקרים הסגור סרטון (עברית אנגלית) ותערוכה. מרכז המבקרים נמצא במגדל המים לו שני מיכלי מים ששוחזר (היחיד בעל שני מיכלים בקו רכבת העמק).
• טיילת ולאורכה תיאור של כל אחת מתשע תחנות רכבת העמק.
• גן זיכרון לפרשים האוסטרלים שנפלו בקרב על צמח ב 25.9.1918 ופסל מרשים של לוחם אבוריג'יני וסוסו.
• קרון ארגזי חיג'אזי מקורי משוחזר.
• עמדות "מסבירנים" בעברית, אנגלית והמחזה לילדים.
• תצפית על סובבן הקטרים (התורכי היחיד במדינת ישראל), מגדל המזוט ומיכלי מזוט תת קרקעיים.
• ניתן להשתמש במבנים המשוחזרים שהפכו חללי למידה להרצאות לקבוצות.

סרטונים מטקס חשיפת פסל הלוחם האבוריג'יני בגן הזיכרון

A moving meeting in Semakh at the unveling of the Aburiginal soldier statue

המחלקה ללימודי ארץ ישראל – תכנית לימודים לתואר ראשון בלימודי ארץ-ישראל. בתכנית לומדים כ 100 סטודנטים ומלמדים בה מיטב החוקרים בתחומי ארכיאולוגיה, גיאוגרפיה, היסטוריה ונוף של ארץ-ישראל לאזוריה ותקופותיה

מכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית – המכון עוסק במחקר ארכיאולוגי של המחוזות הצפוניים של ארץ-ישראל. המכון יוזם חפירות וסקרים, הוצאת ספרים אקדמיים, כנסים וימי עיון לקהל הרחב וסדנת חוקרים קבועה, אחת לחודש, המכנסת ארכיאולוגים מאוניברסיטאות המחקר ומרשות העתיקות כדי לדון בממצאים חדשים ובסוגיות העומדות בעין המחקר האקדמי

הקתדרה לחקר ארץ ישראל ע"ש בורנבלום – הקתדרה מקדמת מחקרים בתולדות ארץ-ישראל, תומכת בחוקרים צעירים ומעניקה מלגות לסטודנטים מצטיינים המסייעים לחוקרים. הקתדרה מובילה פרויקט דגל יוקרתי: " אתר מרשתת בתי הכנסת "

מכון "כנרת" למחקר קשרי חברה, בטחון ושלום ע"ש רא"ל דן שומרון – מכון "כנרת, למחקר קשרי חברה, ביטחון ושלום, הוקם כמכון למחקר וללימוד יחסי הגומלין בין החברה לבין סוגיות הביטחון במדינת ישראל, המכון עוסק בין השאר , בהיבטים הכלכליים, החברתיים, התרבותיים, המדיניים והאסטרטגיים של מדינת ישראל ובהשלכותיהם המעשיות.

קורס מורי דרך – קורס שמתקיים במכללת כנרת מזה שנים רבות ומעמיד את מיטב מורי הדרך באזור תיירותי זה של מרחב הכנרת והגליל. הקורס נמשך שנתיים ונלמדים בו נושאים המקיפים את כל תחומי ידיעת הארץ ומתודולוגיות ההדרכה הדרושות. הקורס פתוח ללומדים מהסביבה וכן לסטודנטים מהמחלקה ללימודי ארץ-ישראל המשלבים את הלימודים בקורס עם לימודיהם האקדמיים ונהנים ממלגות עידוד מיוחדות.

חדר עיון בתחומי היסטוריה וטיולים בארץ ישראל, המנציח את זכרו של אורי דביר ז"ל, שמשפחתו תרמה את האוסף הפרטי שלו למרכז.

מרכז מבקרים ייחודי המספר את סיפורה של רכבת העמק, תחנת צמח (תחנת קצה חשובה) והיסטוריית האזור.