מאת: ד"ר בנצי הורביץ.
בָּאֵי הספרייה חדי העין וצחֵי הדעת, שמו בוודאי לב לארון מיוחד המצוי במרכזה של קומה '1' ולעוד שני ארונות דומים שהצטרפו אליו לאחרונה בקצהָ של קומה '0'. ארונות אלה, הנושאים את השלט "ספרים נדירים", מאכלסים בתוכם ספרים שחלקם נראים בלים מזוקן, אחדים מהם עוטים כריכה מהודרת, מן הסוג שרואים לפעמים בסרטים או בתמונות; ואחרים שהם שילוב של שני אלה יחד. אכן ספרים נדירים.
פרוייקט הספרים הנדירים
אוסף מיוחד זה, הוא חלק מאוסף הספרים של הספרייה ועם זאת, נבדל ממנו. תחילתו ברעיון שנולד במוחי כאשר נתקלתי בספר חריג למראה. היה זה ספר "תיקון ליל שבועות", שהיה נתון בכריכת עור ששמרה עדיין על שרידי עבר מפואר יותר; וכאשר פתחתי לעיין בו משכה את עיני, לבד מן המראה המפואר של עמוד השער, גם שנת ההוצאה יוצאת הדופן – "שנת קתפ"ז לפ"ק" – ובמילים פשוטות יותר: שנת 1827. המחשבה על כך שאני אוחז בידי ספר שנדפס לפני כ-110 שנים הילכה עלי קסם. ומיד הצטרפה אליה מחשבה נוספת לאמור: 'ספר שכזה זכאי לקבל אצלנו יחס מיוחד, שיתאים לייחוסו המכובד'. שיתפתי את מנהלת הספרייה, סמדי, במחשבותי האלה ופרוייקט הספרים הנדירים החל להתגלגל.
קריטריונים לספר נדיר
מהו אפוא 'ספר נדיר' ומה צריך ספר להיות כדי שיוכרז ככזה? כאשר התחלתי לברר זאת בספריות אחרות (עד לספריית הקונגרס האמריקאי הגעתי) הופתעתי להיווכח כי אין קריטריון אחיד וברור הקובע זאת. למעשה כל צוות ספרנים, בכל ספרייה, יכול לקבוע לעצמו כי ספר מסויים הוא בבחינת 'נדיר'. אפילו הקריטריון של שנת ההוצאה אינו אחיד, ואף לא מספר העותקים בו נדפס הספר. אבל בכל-זאת ישנם מספר מאפיינים שאפשר להביאם בחשבון כאשר חושבים על 'ספר נדיר'. תוך התיעצות עם חברותי לצוות כאן, החלטו על שורה של מאפיינים כאלה: ראשית, קבענו, כי כל ספר בעברית ששנת ההוצאה שלו קודמת ל-1900 הוא 'נדיר' עבורנו. שנית – אמנם את מספר העותקים בו נדפס כל ספר אין באפשרותנו לברר, אבל אנו יכולים לדעת בקלות בכמה ספריות הוא מצוי. ולכן, ספר (בעברית) שנדפס לפני 1950 וניתן להשיגו בפחות מחמש ספריות הרי הוא גם-כן בבחינת 'נדיר'. ספר שאינו בעברית, ששנת ההוצאה שלו קודמת ל-1900 והוא מצוי בפחות מ-5 ספריות (בארץ) אף הוא מצורף לחבורה האקסקלוסיבית. ספרים שיש להם קשר מיוחד לאזור שלנו – עמק הירדן – אשר יצאו במהדורה מוגבלת, או אף בהוצאה פרטית (קיבוץ, איגוד או אדם) הקשורים לאזור – אף הם בנבחרת.
מכיוון אחר: ספרים הנושאים הקדשה בעלת ייחוד – כגון ספר שירים אותו הקדיש המשורר, איש דגניה ב, לוי בן-אמיתי, לאשתו חנה; או ספרון קטן שהקדיש יוסף ברץ, ממיסדי מדגניה א', בכתב ידו לבתו דבורה וזו לשונה: "את החוברת הראשונה שיצאה ממכבש הדפוס הנני מגיש לך בתי היקרה! תהיה נא לזכרון לך, מהתקופה הקשה והרצינית שעוברת על הישוב, ותשמש לך הוראה, כיצד להתגונן בשעת הצורך, כיאה לבת-ישראל, ילידת הארץ ובת דגניה. באהבה רבה! מאבא. ב' לחשון תרצ"ט".
קיימים עוד קריטריונים נוספים ולא אלאה אותך הקורא/ת בכולם; החשוב בכל אלה הוא כי ספרים אלה, אין הכוונה להרחיקם מתודעת הציבור; ההיפך מכך: אנו מבקשים להביא לידיעת הציבור את דבר קיומם אצלנו, ואנו עושים זאת בעזרת הקטלוג שלנו, אותו ניתן לראות, באמצעות האינטרנט, מכל מקום בעולם. אבל אנו סבורים כי חובה מיוחדת היא לשַמֵּר את הספרים הללו – אם לצרכים לימודיים ועם לצורך התיעוד ההיסטורי – ולכן ניתַן להם המעמד המיוחד הזה. אוספים של ספרים נדירים מצויים ברוב הספריות האקדמיות בארץ וזו מטרתם כוּלם.
ספרים נדירים אינם ניתנים להשאלה ואינם מוּצָאים מן הספרייה כלל. הם זמינים לעיונו של הציבור, בתנאים מגבילים ותחת השגחה.