עשרות חוקרים ומומחי צבא מהעולם ומישראל השתתפו השבוע בסדנה מצומצמת וראשונה מסוגה במכללה האקדמית כנרת
הכנס, מיסודו של מכון כנרת ע"ש דן שומרון לקשרי חברה, ביטחון ושלום נערך לראשונה במכללה האקדמית כנרת ולקחו בו חלק 25 חוקרים ומומחים צבאיים וחברתיים מארה"ב, קנדה, שבדיה, בלגיה והולנד לצד חוקרים ואנשי צבא בדימוס מישראל ובחנו סוגיות של חדשנות טכנולוגית, מיתוסים, מגדר, מוסר, שיתופי פעולה צבאיים ויחס למוות בפעילות הכוחות המיוחדים בצבאות השונים
כ-25 חוקרים ומומחי צבא מרחבי העולם ומישראל, נפגשו השבוע בסדנה ייחודית וראשונה מסוגה במכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן, במסגרת מכון כנרת ע"ש דן שומרון לקשרי חברה, ביטחון ושלום, בשיתוף עם אגודת חוקרי צבא-חברה בישראל של המכללה והאגודה הסוציולוגית הישראלית.
חוקרים ומומחי אקדמיה מצבאות ארה"ב, קנדה, שבדיה, בלגיה והולנד השתתפו בכנס בינלאומי מיוחד וראשון מסוגו, לצד קצינים בכירים לשעבר בצה"ל וחוקרים מומחים בתחום הצבא-חברה, ולצד סיורי שטח, דנו בהיבטים חברתיים של פעילות הכוחות המיוחדים בצבאות העולם. בין היתר השתתפו קולונל בצבא הקנדי ברנד הורן, מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, תא"ל במיל' דב תמרי, מפקד סיירת שקד לשעבר אל"מ פרופ זאב דרורי ומפקדים בכירים לשעבר בחיל הים והאוויר.
בהיבט הפסיכולוגי דנו חברי הסדנה בתכונות המאפיינות כוחות מיוחדים, על דרכי הגיוס, המיון וההכשרה של לוחמים לשירות הכוחות המיוחדים ועל דרכים לתמוך בהם במהלך שירותם האינטנסיבי. בהיבט האירגוני הציגו חברי הסדנה מסגרות ונורמות מקובלות בצבאות שונים בעולם ודנו בדמיון ובהבדלים שבין הכוחות המיוחדים לפלוגות חי"ר "רגילות". בהיבט המדיני, ידונו המשתתפים ביחסים שבין הכוחות המיוחדים לפוליטיקאים ולצמרת מקבלי ההחלטות – באידיאל וכיצד באים לידי ביטוי במציאות, מתוך הבנת החשיבות של הסמכה לקבלת החלטות בשטח על ידי הכוחות המיוחדים, בייחוד כשהם פועלים מעבר לקווי האויב. כמו כן, דנו המשתתפים בלגיטימציה הבינלאומית לפעולות צבאיות של כוחות מיוחדים, המשולות ל"מבצע כירורגי" עם מינימום חפים מפשע נפגעים.
פרופ זאב דרורי, מנכ"ל המכללה האקדמית כנרת, מייסד וחוקר במכון כנרת למחקר קשרי חברה ביטחון ושלום ע"ש דן שומרון: "חשיבות הכנס הייחודי היא בהפריה של דעות ועמדות, בכדי להבין את ההתנהלות של כוחות מיוחדים ברחבי העולם בעבר ובהווה – ובעיקר כדי להבין את המשמעויות של פעילות הכוחות בעתיד, לאור השינויים הגיאו-פוליטיים, הטכנולוגיים והחברתיים, למשל לאור מגמת השוויון המגדרי שמעלה שאלות ארגוניות על מקום האישה בשדה הקרב".
