סיוע בהתמודדות רגשית ולימודית

ימים אלו של התמודדות אישית ולאומית עם וירוס הקורונה מציבים אותנו בפני אתגר.  תקופה זו עלולה לגרום ללחץ נפשי שמרכיביו העיקריים הם חוסר ודאות וחוסר אונים.

חוסר ודאות עלול ליצור עיסוק בתרחישים מאיימים, חששות ותחושות איבוד שליטה.

על כן, ישנה חשיבות רבה לשמירה על בריאות פיזית ונפשית על ידי הקפדה על שגרה בריאה, תזונה מזינה, פעילות גופנית ופעילות רגיעה, העשרה עצמית בידע חדש ובפעילויות המסבות הנאה ורווחה. על ידי כך נפחית סטרס ונגביר את תחושת הרוגע והשמחה ובכך נחזק את המערכת החיסונית.

קיימות דרכים שונות שמעודדות חוויות של שליטה ומסוגלות:

• עדכון מגורמים מוסמכים ורשמיים- הקפידו על קבלת מידע מהימן, בתדירות סבירה, ולגבי ההערכות המעשית המתבקשת. הקפידו להישמע להוראות המתעדכנות באתר משרד הבריאות:
• התמקדות בשגרה- לשם שמירה על האיזון בין ידיעה והישמעות להנחיות לבין קיום אורח חיים ושגרה שלווה ואפקטיבית עלינו: לצמצם חשיפה מוגזמת ו/או ממושכת לערוצי החדשות לעיסוק בנושא וירוס הקורונה, ועם זאת, להפיג את החששות והמחשבות על עתיד לא ברור ואף מאיים על ידי התמקדות במרכיבי שגרת חיים פעילה וחיונית בהווה.
• שיתוף – כדאי לשתף את האנשים הקרובים אליכם במחשבות, רגשות וחששות אם ישנן.
• טכניקות הרגעה- הרבו בפעילויות שמרגיעות ומסבות הנאה: פעילות גופנית, תחביבים, מפגשים חברתיים חיוביים, יצירה ותחביבים ועוד.
• תמיכה וסיוע- הקדישו תשומת לב לעצמכם ולסובבים אתכם, במידה ומתקיים קושי להתמודד עם המצב כדאי לפנות לעזרה.

תגובות רגשיות עוצמתיות הן נורמליות בתגובה למצב של משבר או לחץ משמעותי. באופן כללי הן נוטות להתפוגג לאחר כמה שבועות. בשלב זה מצופה שיבה לפעילות שגרתית ותקינה. במידה והתגובות הרגשיות נמשכות מעבר לשבועיים או מחמירות, פוגעות באופן משמעותי ביכולכם ו/או ביכולת הסובבים אתכם, צריך לשקול פנייה לעזרה מקצועית.

סטודנט שחש במצוקה רגשית משמעותית וזקוק לסיוע, או חושש שאחד מחבריו זקוק לסיוע ומתבייש לפנות, מוזמן לפנות לטלפון שפתחנו לצורך זה במספר 050-5781509 לסיגל מלכה עו"סית המכללה. המענה יינתן בימים א'-ד' בשעות העבודה.

מעבר לכך, ובמקרי חירום ריכזנו כמה מענים לתמיכה וסיוע רגשי על רקע וירוס הקורונה:

• סה"ר- סיוע והקשבה ברשת, מפעילים קו צ'אט בעת מצוקה נפשית ונותנים מענה למצוקות וחרדות על רקע משבר הקורונה: ניתן להכנס לצ'אט באתרorg.il. , בימים א'-ה' בשעות 16:00-00:00, שבת: 21:00-00:00.
• ער"ן– קו סיוע לחרדות בעקבות נגיף הקורונה בטלפון: 1201 שלוחה 6 או בצ'אט באתר: לחץ כאן.
• אלה- קו חם לסיוע נפשי עבור אנשים הנמצאים בבידוד ביתי בעקבות הקורונה. הבידוד כתוצאה מהחשש למחלה עלול להגביר מצוקה רגשית אישית או משפחתית ולהעלות את רמת החרדה ככל שהשהייה בבידוד נמשכת. עמותת "אלה" מפעילה קו חם לשיחת הרגעה ועזרה ראשונה למצוקה נפשית: 050-9949244 בכל יום בין השעות 12:00-20:00.
• חמ"ל "לב אחד"- רשת של מתנדבים בכל הארץ שמטרתה לסייע לצרכים של השוהים בבידוד, מקניות ואוכל ועד הסעת הילדים וכו': 02-6762044. ניתן גם לפנות בטופס בקישור:  לחץ כאן.
• מרכז משאבים– מפעילים קו סיוע בהתמודדות עם לחץ וחרדה בעקבות הקורונה בטלפון או בוואטסאפ:  054-3844015.
• סולידריות ישראלית- ארגון שמסייע בעזרת מתנדבים לכל הצרכים שעולים עקב בידוד או עקב המשבר. לפנייה: לחץ כאן.
• מוקד קול הבריאות של משרד הבריאות 5400* בשעות 8:00-23:00.
• תמיכה נפשית טלפונית בתקופת הקורונה על ידי קופות החולים (יש לעקוב, כרגע השירות יופעל עד ה 31.12.2020): כל אדם יכול לפנות ולקבל עד 3 מפגשים טלפוניים אישיים, עם מטפל בריאות נפש. בשיחות תינתן תמיכה נפשית וכלים להתמודדות עם החששות, אי הוודאות והלחץ, על רקע מגפת הקורונה.
• קופת חולים מכבי– 3028* או בטופס פנייה מקוון בקישור המצורף
• קופת חולים מאוחדת -3833* או בטופס פנייה מקוון בקישור המצורף
• קופת חולים לאומית- קבלת השירות ניתן לפנות לאחד מהספקים הבאים:

1. עמך02-6335209 או leumit@amcha.org  ולהשאיר הודעה, שם, ת.ז. וטלפון ליצירת קשר.
2. בית חם – 073-2800539 בימים א-ה, 08:00-19:00, או בהשארת הודעה, שם, ת.ז. וטלפון ליצירת קשר.
3. תפארת בית חם – לדוברי השפה הערבית: – 04-6111891 בימים א-ה, ויום שבת, 08:00-17:00, או בהשארת הודעה שם, ת.ז. וטלפון ליצירת קשר).

• שירותי בריאות כללית– 2708* המוקד פעיל בימי חול בשעות 7:00 עד 20:00 וביום שישי בשעות 7:00 עד 13:00.

 טיפים נוספים:

פרופסור מולי להד, נשיא מרכז משאבים הפועל לטיפול ופיתוח משאבי התמודדות עם משברים, מסביר שהתגובה לקורונה היא תגובה הנובעת מפחד אבל תגובה זו יכולה להפוך לתגובת חרדה.

ראשית, נבחין בין פחד לחרדה ונסיים בדרכי התמודדות מומלצים על פי להד.

פחד הינו תגובה טבעית מולדת המלווה בתחושה רגשית ובתגובות גופניות.

לפחד תפקיד חשוב בהישרדות שלנו כמנגנון שתפקידו לזהות עבורנו סכנה או למנוע מאתנו כניסה למצב סכנה.

התגובות  הגופניות ההשרדותית הן: נשימות מהירות -כדי לספוג כמה שיותר חמצן, דופק מהיר- במטרה להאיץ את אספקת החמצן, הזעה – כדי לקרר את מעטפת גופנו שלא יתחמם לרמה מסוכנת, שינוי בשדה הראייה – כדי להיות מסוגלים לזהות מידע חזותי במהירות, כיווץ המעיים ורצון ללכת לשירותים – כדי להשתחרר מכל מה שניתן כדי שהגוף יועסק רק בהימלטות או תקיפה.

אולם לאדם המודרני מרבית אירועי הפחד ומצבי הלחץ בחיינו אנו פאסיביים ולכן התגובות אותן אנו חווים מתפרשות על ידנו כמנבאות רע.

פחד מופיע אל מול איום שקיים בפועל כרגע, ואז מנגנון ההישרדות פועל בעוצמה ומנתק את המחשבה והחישוב של סיכונים. ברגע שהסכנה חולפת תחושת הפחד גם היא נרגעת והסימפטומים הפיזיולוגיים, הרגשיים והקוגניטיביים ייפסקו, ודי מהר נחזור לשגרה ונעסוק בניתוח וחשיבה על מה קרה ומה יכול היה לקרות.

אם כן,  התגובה לקורונה היא תגובה הנובעת מפחד הגיוני אבל כאמור, תגובה זו יכולה להפוך לתגובת חרדה.

מה ניתן לעשות כדי להפחית את תגובת הפחד המיידית שמופיעה כאשר אין סכנה מיידית?

ההתערבות המומלצת ביותר היא להימנע מפאסיביות ולעשות משהו פשוט וממוקד:

1. האטת נשימה– להרגיע את מנגנון איסוף החמצן המהיר. נעבור לנשימות איטיות, עמוקות כשהנשיפה ארוכה – נספור בלב עד 7 והשאיפה קצרה- נספור בלב עד 3. רצוי לפחות 5 דקות.
2. נשתה מים-שתיית המים מספקת איתות לגוף שיש מספיק נוזלים ואין צורך לעבור "למשק נוזלים בחירום". רצוי מים פושרים עם מעט סוכר ומעט מאוד מלח )קורט( שני מרכיבים אלו גם הם נותנים איתות למערכת שאין חירום.
3. תרגילי חשבון פשוטים– ננסה לעשות בראש תרגילי חשבון פשוטים: חיבור וחיסור, כפל וחילוק הכי בסיסיים. פעולה זו מחייבת אותנו להפעיל את המערכת החשיבתית שבהרבה מקרים מנטרלת את תגובת הפחד)והחרדה(. ניתן לספור חפצים בצבע מסוים ועוד, העיקר להכריח את המערכת החשיבתית הגיונית/ מציאותית לשוב לעבודה.
4. פעילות גופנית– קפיצות, ניקיון, התעמלות -כל אלו אף הם משחררים את "האנרגיה" שנשלחה לשרירים כתגובה נורמלית של הכנה למאמץ גופני – שלא קרה ולכן יש לשחרר אנרגיה זו .

אז מתי הופך הפחד ההגיוני מהידבקות מקורונה לחרדה?

בעיקר כאשר הפחד הזה ממלא את עולמך ואינך יכול אלא לחשוב מחשבות קשות ומטרידות ואתה חש אי שקט גופני.               החרדה היא פחד או דאגה מוכללת שמשתלטת על מצבים ניטרליים ולאו דווקא על אירוע או גירוי ספציפי. היא באה לידי ביטוי במגוון רחב של סימפטומים חשיבתיים לדוגמא חרדה מהעתיד, אי שקט, חוסר ודאות, מתח גופני, מחשבות מדאיגות ומפחידות שאינן מרפות הקשורות לפחד ולדאגה שלא ניתן להיפטר מהן ומתלווה אליהן תחושה חריפה של חוסר ביטחון. חרדה זו עלולה להשתלט על האדם בעירות ולהטריד את שנתו. ככל שהחרדה גוברת, גוברות התנהגויות של תלות והידבקות לאחר.

המחשבות הקשות הנקראות לעיתים מחשבות קטסטרופליות כגון "זה לא יגמר אף פעם, " אני בחיים לא אצא מזה", "אני משתגע", כמובן מגבירות את התחושה האיומה ומחזקות את החרדה .

לעיתים המחשבות עצמן הופכות לדבר ממנו מפחדים והניסיון להימנע מהמחשבות, גורם לכך שהן מתגברות, כיוון שהפחד אינו ממוקד ובעיקר כיוון שהסובבים את החרד אינם מגיבים כמוהו, הסבל מהחרדה מתפרש לעיתים כפחד שאני משתגע.

היבטים נוספים של חרדה הם אובדן התיאבון והפרעות בשינה. חוסר שינה או שינה טרופה משפיעות על עייפות במהלך היו ם,  קשיים בריכוז ופגיעה בזיכרון. התגובה השכיחה ביותר היא הימנעות. זהו מנגנון שיש עימו הגיון ברור – אם אני מפחד מפני סיטואציה מסוימת, עדיף שאמנע ממנה. הבעיה היא שבדרך כלל ההימנעות הולכת ומתפשטת על עוד ועוד תחומים ומחמירה ללא טיפול. עד כדי הסתגרות בבית.

התגובות הפיזיולוגיות בהתקף חרדה יכולות לכלול בדומה לתגובת הפחד האקוטי: צמרמורת, חוסר יציבות, רעידות בלתי נשלטות, האצה של קצב הלב, נשימות חטופות, הפרעות שונות במערכת העיכול, בחילה, הזעת יתר, כאבי ראש, טשטוש, עילפון ועוד.

חשוב להדגיש ההתקף חולף כעבור מספר דקות בדרך כלל, אולם המחשבות עלולות להימשך ולתחזק בעיקר את הפחד מהאימה שבחוויה הקשה של אבדן שליטה על הגוף.

אז איך להתמודד עם חרדה?

נמצאו מספר דרכים יעילות להקלה על תחושות מתח וחרדה. נציג כמה מהן:

1. התמודדות עם חרדה באמצעות דיבור לעצמך: בחר מתוך ההיגדים הבאים את אלה, שכאשר אתה אומר אותם לעצמך, הם מסייעים לך לשפר את הרגשתך. שנן אותם בקול רם והשתמש בהם בעת הצורך:

*קח נשימה והוצא את האוויר תוך אמירת מילה מרגיעה כמו: רגוע, שליו, שלווה (או כל מילה אחרת שעשויה להרגיע אותך) עד שהאוויר נגמר וחזור על פעולה זו מספר פעמים.  * לא ארשה לפחד להשתלט עליי, אני יכול להתגבר. * לא אכנס ללחץ מכך שאני בלחץ. תחושת הלחץ שלי היא תגובה טבעית במצבי לחץ, וגם אחרים חווים אותן תחושות. * הזוועות שאני מדמיין לעצמי הן לא מציאותיות כרגע, עדיף שאחשוב על בעיות אמיתיות. * אני לא פותר שום בעיה בכך שאני עסוק כל הזמן בדברים קשים שיכולים להתרחש. *כבר עברתי לחצים קשים יותר והצלחתי להתגבר.* זה בדיוק הזמן המתאים להשתמש בטכניקות שלמדתי להתמודדות עם לחץ.

2. התמודדות עם חרדה באמצעות הדמיון

אפשר וכדאי לשבת בתנוחה נוחה, ועדיף בעיניים סגורות (אם כי הדבר אינו חובה). יש לקחת מספר נשימות עמוקות ולהוציא את האויר מהחזה באיטיות. אפשר לבחור מהסעיפים הבאים את אלה שמתאימים לך ביותר:

* דמיין לעצמך חוויה נעימה שהייתה לך ו"הכנס" לתוכה, התרכז בפרטי הפרטים של החוויה ותן לעצמך ליהנות ממנה. אם התמונה גורמת לך הנאה, חזור והשתמש בה במידת הצורך. אם לא הרגשת שום שינוי, בחר תמונה אחרת.

* העלה בזיכרון אדם שאתה מכיר ואשר לדעתך מתמודד טוב עם לחצים. דמיין לעצמך כיצד הוא היה מתמודד עם הלחץ שאתה חווה ופעל כמוהו.

* עלה בזיכרונך מצב לחץ אשר התמודדת איתו בעבר בצורה טובה. שחזר את התנהגותך באותו מצב ורשום לפניך את שיטות ההתמודדות המוצלחות בהן השתמשת.

* דמיין שרמת המתח שלך היא מד מהירות במכונית. כשאתה בשיא המתח שלך, המחוג מצביע על 100. כשאתה בשיא הרגיעה שלך, הוא מצביע על 0. כעת דמיין לעצמך שאתה שולט על דוושת הדלק. בדוק בדמיונך, תוך התרכזות בתחושות הגוף, על איזו ספרה המחוג מצביע. הורד מעט את הרגל מדוושת הדלק (חשוב דמיין ממש, כולל ישיבה כמו בנהיגה והזזת שרירי הרגל, כאילו קיימת אכן דוושת הדלק). נסה להפחית בחמש ולאחר מכן להעלות בחמש. שים לב לשינויים שמתרחשים במצב המחוג. רד בהדרגה לכיוון האפס וחווה את השינוי בהרגשתך. זכור, לא חייבים להגיע לרמת לחץ "0" אלא רק לשאוף אליו. כל הישג בהורדת רמת המתח חשוב.

3. התמודדות עם מצבי לחץ וחרדה באמצעות הרפיה או פעילות גופנית

קרא את שיטות ההרפיה שברשימה, תרגל אותן, בחר את אלו שעוזרות לך ביותר והשתמש בהן בשעת הצורך:

* קפוץ חמישים פעם במקום, תוך מחיאת כף מעל הראש ופתיחה וסגירה של הרגליים לצדדים, אחר כך התיישב והמצן לתחושת הרגיעה שתופיע עם הירידה בדופק וקצב הנשימה.

* קח נשימה עמוקה דרך האף והוצא את האויר לאט, ועד הסוף, דרך הפה. כפי שציינו קודם, ניתן לומר מילה מרגיעה תוך כדי ביצוע פעולה זו.

* כווץ ושחרר את האיברים בהם אתה מרגיש את המתח במשך מספר דקות.

* בצע עשר כפיפות מרפקים (שמיכה) ואחר כך נוח.

* רוץ במהירות ואז שב ונוח.

* שכב על גבך על מצע רך, התרכז בשרירים והרפה אותם- אחד אחד. שב על כיסא, תן לזרועות ולידיים להיות בחופשיות, כל כף הרגל צמודה לרצפה. עצום את העיניים, נשום בשלווה לפי הקצב המתאים לך.

1. שמירה על שגרת יום– שמירה על שגרת יום מסייעת מאוד ללמידה, עמידה במטרות ותחושת הצלחה. ארוחות בשעה קבועה הנם עוגנים טובים להתחיל איתם. סביב הארוחות תיבנה שאר שגרת היום, שתכלול לימודים ופעילות פנאי לסירוגין. בכדי לשמור על שגרת יום חשוב להחליט מתי יתחיל היום ומתי יסתיים היום- מסגרת זמן של התחלה וסוף חשובה מאוד בתקופה של שגרה ובניית הרגלים חדשים.
2. ניסוח מטרות יומיות– כחלק משגרת היום, הבוקר יתחיל בהצבת מטרות למידה ופנאי לאותו היום. הסוד להצלחה הוא קביעת מטרות ריאליות מדויקות ומוגדרות בזמן.
3. הפרדה בין אזורי למידה לאזורי פנאי– הפרידו בין שולחן הלימודים שבו כל חומרי הלימוד לבין שאר האזורים בבית. סביבת הלמידה משפיעה מאוד על הריכוז והזיכרון של החומר- למדו באזור מסוים והשאירו את שאר חללי הבית (או החדר) לפעילות פנאי.
4. פעילות פנאי בבית– ללמידה מיטבית, המוח שלנו זקוק לפעילות פנאי. בבית פעילות פנאי תהיה: מוזיקה – הקשבה או אפילו לרקוד קצת, בישול- פעילות מעולה להפוגות מהלמידה, תרגול תשומת לב-מיינדפולנס ופעילות גופנית מעוררת כמו קפיצה על חבל, תרגול על כדור פזיו או פעילות מרגיעה כמו יוגה.
5. המוח שלנו– למוח שלנו שני מצביי חשיבה קריטיים ללמידה וזיכרון. כדי ללמוד ולזכור חומר ביעילות אנו צרכים לעבור בין מצב של מוח ממוקד Focused mode of thinking למצב של מוח 'מפוזר' Defused mode of thinking. בלמידה קבעו זמן לחשיבה מרוכזת ומאומצת וזמן לחשיבה מפוזרת שבה תבשלו, תקשיבו למוזיקה, תציירו או תעשו פעילות גופנית. זוהי שיטת הפינג-פונג והיא הדרך בה המוח שלנו לומד במצב המיטבי.
6. תרגול מיינדפולנס – קשיבות– אימון המוח שלנו דומה ממש לאימון השרירים בחדר הכושר. תרגול תשומת לב מוכח מחקרית כי מסייע בריכוז, זיכרון ובתפקודי למידה רבים.
7. גיוון הלמידה– תמיד נכון למוח אך בעיקר אם אתה נמצא בבית. אמץ שיטות מגוונות וחדשות ללמידה של החומר- השתמש בסרטוני יוטיוב, פודקאסטים ותוכנות ליצירת כרטיסיות לתרגול ושליפה של החומר.
8. מולטיטסקינג -Multitasking זו אשליה. מרוקן לנו את המוח. הימנעו מביצוע מספר פעולות קוגנטיביות באותו הזמן כמו צפייה בסרטון למידה ובדיקת הודעות ווטסאפ. מחקרים מראים כי המוח איננו מסוגל לבצע מולטיטסקינג ובמקום זה אנו עייפים יותר וטועים יותר בעת ביצוע פעולות קוגניטיביות יחד. הגדירו בכול רגע במדויק מהו הדבר שאותו אתם עושים עכשיו ולמשך כמה זמן. בזמן זה הרחיקו מאזור הלמידה את הטלפון הנייד והגדירו לעצמכם זמני 'מדיה חברתית' מוגדרים מראש. כך תוכלו להחזיר לעצמכם שליטה על תשומת הלב שלכם.
9. כתבו רשימה של מה לא לעשות– כתבו רשימה ותלו אותה במספר מקומות בבית- ממה אתם צרכים להימנע במהלך יום הלמידה. בדרך כלל "רק פרק אחד בסדרה בנטפליקס" הופך לצפייה ממושכת אשר לכולנו קשה לעצור אותה. קריאת חדשות במהלך יום הלמידה יכולה להסיח את תשומת הלב שלנו ולהקשות עלינו לחזור ולהתרכז בלמידה.
10. פרגנו לעצמכם– כל מנהל טוב יודע-על ביצוע ועמידה במטרות יש לתת חיזוקים ופרגונים. מקלחת טובה באמצע היום, סרט טוב לסגור איתו את היום. בכדי להמשיך בביצוע והצלחות לאורך זמן חייבים להכניס חיזוקים במהלך היום. אם לא תפרגנו לעצמכם מי ייפרגן?

לסיכום, אנו מגישים לכם טיפים מהמומחה הפרטי שלנו, פרופ' עמוס רולידר דיקן המכללה :

החברה הישראלית, למרבה הצער, למודת מצבי חירום. בדרך כלל רמת החרדה שאנחנו רגילים אליה עקב הסיטואציה הביטחונית משתנה בהתאם לקרבה למקום האירוע. כמובן שהורים וילדים בדרום הארץ מתמודדים עם חרדות ותופעות לוואי קשות יותר מאשר במקומות אחרים. הפעם, לעומת זאת, מדובר על חרדה זהה בהיקפה לכל הארץ – ולמעשה לכל העולם,

אז מעבר לטיפים שכבר ניתנו לכם עד כה אוסיף ואדגיש כמה נקודות:

• שגרה, שגרה, שגרה.- שימרו על שגרת לימודים. שימרו על קשר עם מרצי הקורסים, קחו אחריות על הלמידה, לימדו עם חברים באמצעות הzoom וטכנולוגיות נוספות על פי רצונכם.  השגרה היא ערובה להתמודדות יעילה ושמירה על שפיות.
• פעילות גופנית- כחסיד גדול של פעילות גופנית בכל עת , אני ממליץ יותר מתמיד לעשות פעילות גופנית.   פעילות גופנית נתן לעשות בכל מקום.. גם בבית. ניתן להעזר באפליקציות שונות ובסרטונים ביוטיוב ולמצוא את התרגילים המועדפים לכם.

ואי אפשר בלי כמה טיפים להורים מבינכם הנאלצים ללמוד מהבית ומדווחים על הרגשה של "נוכחים נפקדים ".                          מצד אחד נמצאים בבית, ומצד שני – לא פנויים לילדים, ונאלצים להגיד להם פעמים רבות "אני עסוק/ה", "לא עכשיו" וכו'.

אז מה עושים?

ראשית, נפטרים מרגשות האשם. אין טעם בהלקאה עצמית, הילדים יסתגלו למצב החדש. את/ה, מבחינתך, חייב/ת לארגן לילדים סדר יום צפוי וקבוע, יומי ושבועי, ולעבור עליו איתם מראש. בתוך סדר היום הזה תגדיר/י זמן מסוים שבו את/ה זמינ/ה לילדים. משך הזמן הזה תלוי בטיב עבודתך, בעומס שלך, בגיל הילדים וכו'. חשוב שתיצמד/י ללו"ז, הילדים צריכים לדעת מתי את/ה מתפנה, מתי אוכלים ומתי משחקים בפלייסטיישן. ברגע שהם יבינו שאת/ה עקבי/ת בהיצמדות ללו"ז, תרא/י שינוי משמעותי והם יפסיקו "לנדנד" לך.

בנוסף, הגדיר/י במדויק מתי אפשר לפנות אלייך ומתי לא. יש מצבים שבהם נוכחותך היא יתרון עצום, ואת/ה יכול/ה בקלות לסייע לילד שזקוק למשהו (כדאי להסביר: לא לפנות אליי בזמן שאני עם אוזניות צופה בשיעור, אבל כן בזמן שאני קורא/ת בלי אוזניות. הגדרות הפניות יסייעו לכולכם).

קושי נוסף בלמידה מהבית  עבור סטודנטים הורים, הוא שהילדים רבים ומרעישים כל הזמן וגם שאתם מתחננים לשקט אבל זה לא עוזר. מה עושים?

מתחילים את היום בפגישת בוקר, שבה יושבים איתם לעשר דקות. כמו בכל פגישה אחרת שעושים בבית – מקפידים על הקשבה הדדית. בפגישה הזו עוברים על הלו"ז היומי וקובעים נהלים שמטרתם למנוע חיכוכים עתידיים: מי ראשון במחשב? מי בוחר באיזה סרט צופים? תור מי לרדת עם הכלב? כלומר, מנסים מראש להסדיר נקודות שעלולה להתעורר בהן מחלוקת ולמנוע את הסכסוך. אמרו להם שברגע שאחד מהם מציק לאחר, יש לומר בצורה שקטה והחלטית: "לא נעים לי, אתה מציק לי, אני מבקש/ת שתעזוב אותי". תרגלו  איתם את האמירה הזאת. אמרו להם שאם זה לא עוזר, שייגשו אלייכם ויבקשו עזרה – בלי לקלל ובלי לצרוח. הבהירו שברגע שמישהו "מחזיר" – הוא האחראי, ואין חשיבות לשאלה "מי התחיל".

אם מתחילה מריבה: גשו, צפו מקרוב והבינו מה קורה. אם הם מנהלים קונפליקט בצורה מכבדת, חזקו אותם. אם זה מידרדר לקללות ומכות, עצרו אותם במהירות. בלי איומים ובלי צעקות, הושיבו אותם על כיסאות מרוחקים זה מזה (באותו חדר) ובקשו מהם לחשוב איך לשפר את התנהגותם. עליהם לשבת כמספר שנותיהם (חמש דקות לגיל חמש וכו').

וכמובן, זכרו לפרגן להם כשהם שקטים, משחקים יפה (אל תחששו להפריע למשחק עם מחמאה) ובעיקר כשהם מצליחים לפתור מחלוקות ביניהם בצורה עצמאית, מבלי להזדקק לעזרתכם.

נסיים באיחולי בריאות לכולם. ביחד נעבור את התקופה המאתגרת הזו בהצלחה ובטוב,

מזכירים לכם שצוות הדיקנט זמין לכל התייעצות, בקשה, או עצה ונעשה את כל המאמץ לסיוע במסגרת המגבלות הנוכחיות. ניתן לפנות אלינו בטלפון 04-6653846,   למיילים: silvy@kinneret.ac.il,

hagith@kinneret.ac.il  ולעו"סית, סיגל מלכה- במספר 050-5781509 sigalm@kinneret.ac.il .

צוות השירות לקידום הסטודנט בדיקנט הסטודנטים.

*** ערכה- עלמה דמתי, רכזת הנגישות