מעבר תת קרקעי "כנרת" החדש הנו פרויקט מציל חיים, המחבר בין שני הקמפוסים של המכללה האקדמית כנרת – חלום שהפך למציאות. המעבר עובר מתחת לכביש 92, מהכבישים העמוסים במדינת ישראל, המתאפיין בתנועת מובילי כלים צבאיים כבדים צבאיים, בציר המרכזי לרמת הגולן.
המעבר התת קרקעי מחבר ויוצר נגישות בטוחה ומהירה בין שני הקמפוסים של המכללה: הקמפוס הצפוני הוותיק הממוקם על שפת הכנרת והקמפוס הדרומי החדש אשר נחנך באוגוסט 2015. "קמפוס דרום" היה חלק מתכנית הפיתוח הפיסי של המכללה (שנת 2011) אשר נבע מהפיתוח האקדמי המואץ של המכללה: הגידול במספר הסטודנטים והמחלקות החדשות ובהן הקמתו של בית הספר להנדסה. בקמפוס הדרומי נבנו: מעונות הסטודנטים, שוקם ושוחזר מתחם תחנת הרכבת ההיסטורית של צמח בהובלת המועצה לשימור אתרים. המתחם הפך לקמפוס אקדמי תוסס ובליבו המחלקה ללימודי ארץ ישראל, מרכז מבקרים ומגרש חנייה מרכזי לבאי המכללה. פיתוחו של ה"קמפוס הדרומי" עדיין לא הסתיים והוא מהווה את עתודת הקרקע העיקרית לפיתוח עתידי של המכללה. בספטמבר 2014, החלו המגעים הראשונים עם משרד התחבורה, אשר הקצה סכום כסף לתכנון ראשוני של המעבר התת קרקעי, באמצעות המועצה האזורית, למציאת פתרון למעבר בטוח לכ-2,000 סטודנטים ותושבי האזור החוצים את כביש 92 מידי יום, במעבר חציה לא מרומזר, צר ואינו בטוח בדרכם אל קמפוס המכללה.
"הדיבורים הפכו למעשים" באוקטובר 2019, אחרי פניות רבות לגורמים האמורים להכיר בחשיבותו של פרויקט מציל חיים זה ודחיפתו ופגישות של יו"ר הועד המנהל של המכללה האלוף (מיל') אילן בירן עם נתיבי ישראל ובהובלתו של מנכ"ל נתיבי ישראל תא"ל (מיל') ניסים פרץ, ניתן האות להתחלת העבודות על המעבר התת קרקעי. עבודות שהסתיימו עם פתיחתו של המעבר בדצמבר 2020. המעבר התת קרקעי שאורכו 18 מ', חפור בעומק של כ-5 מ' מתחת לאדמה וכביש 92. המעבר הבנוי מבטון יצוק, נבנה בשני שלבים עיקריים אשר אפשרו המשך תנועת כלי רכב על כביש 92 למשך כל תקופת העבודה על המעבר. שתי מעליות נוסעים מאפשרות נגישות מרבית משני חלקי הקמפוס. פנים המעבר מעוצב ובו הכנות המאפשרות הצבת תערוכות או עבודות סטודנטים.
אדריכל המעבר התת קרקעי, ד"ר אריאל טיבי: המעבר משרת את המכללה, שני קצותיו מצויים בשליטת המכללה האמונה על תחזוקת שטחי החוץ. סטנדרט הגימור הוא ברמה שונה מהסטנדרט הקיים במעברי כביש תת קרקעיים. כנון המעבר התחתי מהווה בראש וראשונה מעבר בטיחותי לחציית הכביש ולקישור חלקי המכללה. בשני קצוות המעבר שולבו רחבות שהייה. שילוב מבואות, נוחות ומוארות, כחוליות ברצף חללי החוץ של המכללה משדר "תחושת מקום", נוח נגיש ומאפשר נקודת שהיה ומנוחה. המבט הפתוח, בציר המעבר, בין מבואה למבואה מקרין תחושה של מעבר המוביל אל "מקום פתוח". חללי המבואה הרחבים מחדירים אור טבעי לתוך המעבר.
תודות המכללה לכלל הגורמים שהיו מעורבים בבניית המעבר מבית ומחוץ למכללה.
