הספר, המתבסס על חקר מקרה היסטורי-אתנוגרפי, מתמקד ב"אחריות חברתית של עסקים", כפי שהתהוותה בבנק ישראלי גדול בשנים האחרונות, "בנק דיסקונט בע"מ", תוך התייחסות להתפתחות ההיסטורית של העשייה הפילנתרופית המגוונת של הבנק ובעליו, בני משפחת רקנאטי, מאז היווסדותו ב-1935. בנוסף מתמקד הספר בבחינת תרומתו של השיח הניהולי שרווח בבנק מראשיתו, להתעצבות הפעילות הפילנתרופית של הבנק ומנהליו בעבר, ומעלה לדיון את השאלה בנוגע למידת תרומתם של פרקטיקות ניהוליות ופילנתרופיות שיישמו בעליו להתעצבות דפוסים עכשוויים של אחריות חברתית בבנק.
הספר מראה שפרקטיקות של פילנתרופיה ונדבנות בשנות כהונתה של משפחת רקנאטי בבנק, שאבו הן ממודלים ניהוליים פטרנליסטיים, והן מהמורשת המשפחתית שהנחילו הבעלים, אשר נטועים עמוק בתרבות הארגונית של הבנק. עוד הוא מצביע על כך שהחשיבה העסקית הייתה שזורה בעשייה הפילנתרופית של הבעלים מראשית היווסדות הבנק. עם זאת, יחסיו של הבנק ובעליו עם הקהילה לאורך עשרות שנים התאפיינו בנתינה שלא נבעה רק מתוך היגיון תועלתי צרוף. עשייתם הפילנתרופית מיצבה את בעלי הבנק ומנהליו הבכירים כנשאים של נתינה ונדבנות ביחס לקהילה ולעובדים. במהלך השנים משתנה המושג יחסי ציבור-בנק, בהתאם לדגשים שונים בשיח הניהולי, ובתוך כך משליך על המשגה משתנה של ה"קהילה", ושל תפקיד הבנקאי ביחסו עם הקהילה. כך משתנה בהדרגה תפקיד עובד הבנק ממושאה של מדיניות נדיבה של רווחה תעסוקתית, שהובילו הבעלים לנשא של נתינה, כלומר למתנדב בקהילה. מבחינה זאת משרטט הספר תהליך היסטורי, שאותותיו ניכרים כיום, שבמהלכו הופך העובד לנשאה ומפיצה של תרבות ארגונית, המדגישה ערכים של מחויבות חברתית תאגידית.
E-mail: rikitole@netvision.net.il