ספרי בבקשה בקצרה על נקודות משמעותיות במסלול הקריירה שלך?
הקריירה שלי מבוססת כולה, מתחילתה על תחום שאני מוצאת מרתק ושאני מאמינה בו בכל ליבי. היא החלקה כששמעתי בפעם הראשונה על תחום האינטליגנציה הרגשית, העוסקת בכישורים הרגשיים והחברתיים של האנשים. זה ביטא במילים את מה שהאמנתי בו והתחלתי ללמוד אותו יותר לעומק. עסקתי בו במקביל בארגונים עסקיים ובעולם החינוך, התחום שעניין אותי במידה הרבה ביותר. בכל פעם שהייתה הזדמנות לפרויקט חדש להתפתח בו לקחתי אותו, גם אם הוא היה מחוץ לאזור הנוחות שלי. במקביל לעבודה בשטח נכנסתי לאקדמיה. הבנתי שאקדמיה מעניינת אותי, שאני אוהבת ללמד וגם שזו הזדמנות לעשות שינוי אצל ודרך הדור הצעיר. עם הזמן האקדמיה תפסה יותר ויותר מקום בחיי ובקריירה שלי, עם מיקוד משמעותי בעולם החינוך, שאני מאמינה שהוא התחום המשמעותי ביותר, כזה שעושה שינוי בקרב צעירים ובחברה בכלל.
מה היה האתגר המרכזי שחווית במהלך הקריירה?
האתגר המרכזי שלי היה להשאר פתוחה להזדמנויות ולא להיתקע במסלול אחד, גם אם זה יותר נוח, להעז ולהתפתח. אתגר נוסף היה להמשיך ולהתקדם למרות אורח החיים שלי, בו יצאנו למספר שליחות שקטעו את המהלך הרציף של הקריירה. התמודדתי עם זה בלא לוותר, להמשיך ללמוד ולהתפתח ובמקביל להעשיר את עצמי בחוויות החדשות ולראות בהן הזדמנות. המעברים והשינויים האלה איפשרו לי לאסוף חוויות חיים, לחוות תרבויות וללמוד תחומים שונים שבסוף, חיבור כל הנקודות יחד בא לידי ביטוי בעבודה ובמחקר שלי והביא למשהו שהוא יותר שלם וטוב.
מי או מה שימש מקור תמיכה עבורך ?
אני מאוד מאמינה במערכות יחסים עם אנשים. הקשרים שלי עם אנשים תמכו וקדמו אותי תמיד והן מקור כוח עיקרי. כשאנשים מחבבים אותך, הם ירצו לשתף פעולה ולעזור. באופן אישי יותר, בעלי תמיד האמין בי, עודד אותי ועדיין מעודד אותי ללמוד, להתפתח ולהתקדם באופן מתמיד. היסודות הם מהבית, אבא שלי היה מקור תמיכה נוסף, שתמיד עודד אותי ללמוד ולהתקדם והיו לו ציפיות גבוהות ממני. ההורים שלי גם היוו מודל עבורי. שניהם מתמידים ועובדים קשה, לא מתלוננים ובעלי משמעת עצמית גבוהה. אבא שלי למד כל החיים, ועד יומו האחרון קרא מאמרים, סימן דברים חשובים ושיתף אותנו.
מניסיונך, עד כמה לדעתך קיימת הוגנות מגדרית? מה נדרש לשפר?
אני גדלתי בבית בו היו ציפיות שוות מבנים ובנות ואף פעם לא חשבתי שהמגדר הוא משהו שיגביל אותי. לא הייתי מודעת לזה בגיל הצעיר. כמובן שהיום אני יודעת שזה לא בדיוק ככה אבל לגדול ככה זה יתרון. מעבר לזה אני נמצאת במקצוע שיש בו סוג של שוויון (פסיכולוגיה, חינוך…) זה לא מקצועות גבריים שיש בהם סטיגמות על נשים. מצד שני גם שעבדתי בעולם העסקי באתי כיועצת וכמפתחת מנהלים, כולל מנהלים בכירים ואף פעם לא הרגשתי שזה מפריע למישהו. אז אני אישית לא חוויתי את הדבר הזה. אבל זה לא אומר שהוא לא קיים, וזה גם לא אומר שזה לא שיחק באופן בלתי מודע מקום בחיים שלי. למדתי במגמה ריאלית מתמטיקה, כימיה ופיזיקה והייתי טובה בזה ובכל זאת בחרתי במקצוע הומני. הוא מתאים לי והוא בדיוק מה שאני אוהבת אבל במידה מסוימת אולי בצורה לא מודעת היתה פה התניה חברתית מראש. יש לי קריירה הפוכה: כשהילדים שלי היו קטנים עבדתי פחות וככל שהם גדלו התחלתי לעבוד יותר, ונסעתי בעקבות בעלי לחו"ל מספר פעמים. זה היה מבחירה, אני אישית מרגישה שזה היה לי נכון, אבל אין ספק שזה שהיה ברור שזו אני שנשארת איתם ומאיטה את ההתקדמות יש בה משהו חברתי.
כשאת מסתכלת אחורה, האם היית עושה משהו אחרת?
לא, כי עשיתי מה שאני מאמינה שהוא נכון לי, בחרתי את הבחירות שלי, גם כשהיו שחשבו אחרת, בניתי את היחסים במשפחה בדיוק כמו שרציתי, אספתי חברים מכל העולם ובמקביל עבדתי קשה, סגרתי פערים, והגעתי למקומות שרציתי.
מה העיצה או הטיפ שתרצי לתת לאישה לדרך?
תזכרו שאתן מסוגלות לכל דבר. קפצו למים גם אם אתן חוששות. פחד זה רגש חשוב, כמו כל רגש, הוא אומר לנו שיש פה משהו חדש שאנחנו צריכות לשכלל יכולות בשבילו. אבל אסור לתת לפחד לעצור אותנו. במיוחד, אל תפחדו מכישלון. זה משתק. אף אחד לא יכול להיות טוב במשהו חדש. מה שחשוב זה האומץ להתנסות, והרצון ללמוד מהנסיון ולהשתפר באופן מתמיד
"תשארו אמיתיות לעצמכן ואל תנסו להיות מישהו אחר! הרבה אנשים ינסו לגרום לכם להיות משהו אחר, תהנו מהדרך, תלמדו בדרך ותעשו טוב לאחרים בדרך, כי הדרך היא מה שחשוב באמת ותשאפו תמיד להיות הגרסה הכי טובה של עצמכן."