ספרי על נקודות משמעותיות במסלול הקריירה שלך
ילידת גרמניה. שם עשיתי בגרות והמשכתי ללמוד באוניברסיטה סוציולוגיה ולימודי תרבות. הגעתי לישראל כמתנדבת בקיבוץ, והחלטתי להישאר בארץ ולהמשיך בלימודים באוניברסיטת תל אביב תואר ראשון ושני. עבדתי בבית ספר ועשיתי במקביל דוקטורט באוניברסיטת חיפה בשנת 1999. באקדמיה השתלבתי תחילה במכללת רופין והתקדמתי למרצה בכירה ואחר כך לפרופסור .
2 נקודות מעניינות בקריירה שלה:
- לנהל יחידה חוץ תקציבית
- תפקיד דיקנט מ 2014
מה האתגר המרכזי שחוות במהלך הקריירה שלך?
הצורך לעשות בו זמנית ניהול אקדמי ומחקר אקדמי והאתגר ממשיך עד היום. בנוסף הדרישה של תפקיד אקדמי לעשות את הכל ביחד היה קשה כי בנוסף יש ילדים ונכדים ובכלל חיי משפחה.
מי או מה שימש מקור תמיכה עבורה?
המשפחה שלה תמיד תומכת, ברופין היו שני אנשים ממש עזרו לקדם הקריירה, הראשון הוא נתן לה אימון להיות מנהלת מחלקה ואמר "את יכולה לעשות את זה" והשני היה גם מרופין והיה בתפקיד ניהול עסקי ונתן לה הרבה רעיוניות וייעוץ על איך להתמודד ולהתקדם בקריירה.
מהניסיון שלך עד כמה קיימת הוגנות מגדרית או מה נדרש לשפר?
לא הרגשתי שיש לי חסרון או שהפסדתי זכויות מסוימות בגלל שאני אישה. יכול להיות כי התרבות שנמצאת במכללת רופין בה עבדתי בתחילת הדרך היא שווה ומשתפת, דווקא זה היה מהגורמים שעזרו לי להתקדם "היה לי פעמיים מזל שאני אישה בקבלת תפקיד. בנוסף הדרישה של תפקיד אקדמי לעשות את הכל ביחד.
העיצה שלי להתחיל הלימודים מגיל צעיר ולבנות משפחה בגיל מבוגר יותר. בגיל 40 צריך להיות באמצע קריירה. לצערי הרב, בישראל לפי דעתי נופלת הרבה אחריות ומטלות ביתיות על האישה – יותר מעל הגבר".
לדעתי ומנסיוני הפער היום בין גבר לאישה, וספציפי בקריירה, השתנה ואישה יכולה להתקדם ולעבוד בתפקידים בכירים.
כשאת מסתכלת אחורה, האם היית עושה משהו אחרת? כן הייתי נוסעת לפוסט דוקטורט ולא עשיתי את זה. זה היה החלום שלי מזמן.
טיפ מסיביל לאישה לדרך, משפט קצר מעורר השראה:
" להעיז לפרוץ את הגבולות החיצוניות והפנימיות וללכת קדימה
כלומר שצריך לעבור את הגבולות שאת שמה לעצמך ואת הגבולות שהסביבה שמה לך."
