מחקרים במחלקה ללימודי ארץ ישראל

פרופ' יקי אשכנזי

נופים נזיריים בדרום סוריה בשלהי העת העתיקה: טקסט וקונטקסט במכתב 'הארכימנדריטים של ערביה'.

בשנים האחרונות עסקתי במחקר של נוף תרבותי ובמקורות לשחזר אותו. מקרה המבחן בו התמקדתי היה המרחב הגיאוגרפי של דרום מערב סוריה (אזורי הבשן, החורן והטראכון). בניסיון לשחזר את המרחב התרבותי הזה השתמשתי במסמך שהתחבר בשנת 570 לסה"נ. המכתב המדובר הוא טקסט הכתוב בשפה הסורית (ארמית נוצרית מערבית) ובו הצהרת אמונה שעליה חתומים 137 ארכימנדריטים (אבות מנזרים) שנשלח לשני בישופים (ראשי קהילות עירוניות) כמכתב תמיכה ברעיונותיהם התאולוגיים. מתוך המכתב עולה תמונה מורכבת של חברה כפרית שבתוכה חיה אוכלוסייה גדולה של נזירים.

ניתוח המכתב מאפשר לתאר את הנוף הכפרי והמרכיב הנזירי שבתוכו, ולעמוד על מידת מעורבותם של הנזירים בעיצוב הנוף הזה. המסקנות אליהן הגעתי במחקר זה, תוך בוחן השוואתי עם מרחבים אחרים בלבנט, מלמדות על כך שהנזירות בשלהי העת העתיקה הייתה חלק אינטגראלי מהחברה הכפרית תוך שהיא צובעת את החברה הכפרית בצבעים תרבותיים ייחודיים שמאפיינים את התקופה כולה, כפי שעולה גם ממקורות ספרותיים.

המחקר פורסם במאמר:

Ashkenazi, “Constructing Monastic Landscapes of Southern Levant: Text and Context in the Letter of the ‘Archimandrites of Arabia’”, Studies in Late Antiquity 7.1 (2023), pp. 75-105.

DOI: https://doi.org/10.1525/sla.2023.7.1.75

פרופ' נמרוד לוז

The Politics of Sacred Place: A View from Israel/Palestine

במחקר זה המשתרע על למעלה משני עשורים בחנתי את מה שניתן לקרוא לו בהכללה: הפוליטיקה של המקומות הקדושים. המחקר נשען על אדנים תיאורטיות הלקוחות מבית מדרשה של הגיאוגרפיה התרבותית הביקורתית הרואה במקומות תוצר ותהליך ולפיכך מבטאים תהליכי עומק ותמורות סוציו-פוליטיות המחקר בוחן כיצד הופכים בתנאים של אתנוקרטיה המתקיימת בישראל/פלסטין מקומות קדושים של קהילות המיעוט לשדות מאבק ולמרחבים בהם ניתן להנכיח זהות, להאבק על מורשת היסטורית, לייצר זכרון זהות קבוצתית ומסגרות לקידום מטרות פוליטיות בזמן הנוכחי על ידי המשגות לאחור של מהותו של המקום. המחקר מאמץ גישה ניאו-גרמשיאנית דהיינו בוחן כיצד מושגת הגמוניה תרבותית וכיצד מתנגדים לה, תפקידו של כוח אידיאולוגי בייצור המרחב והאופנים שבו ניתן להתנגד לו. פירושה המעשי של תפיסה זו המצויה בבסיסו של המחקר היא שמקומות קדושים מובנים כמרחבים סוציו-פוליטיים והתהליכים המתרחשים בהם הם שיקוף ועדשה ללימוד תמורות סוציופוליטיות נרחבות יותר במרחב הישראלי/פלסטיני. מחקר זה עתיד לצאת בקרוב במסגרת סדרה העוסקת בדת ופוליטיקה בהוצאת בלומסברי. בחינת המקומות הקדושים נעשית תוך שילוב המבט הניאו גרמשיאני עם תיאוריות של מדרג (scale) מרמת הגוף דרך הקהילה הכפרית, לעיר ומשם למרחב הלאומי והגלובלי. בדרך זו ניתן לראות כיצד במדרגים השונים יחידים וקבוצות יכולים לבטא מנעד רחב של אפשרויות החל מסוגיות אישיות כאמונה בואכה יצירת זכרון קולקטיבי קהילתי/לאומי ועד מעבר למרחב הגלובלי כדי לאפשר התנגדות יעילה ופירוק ולו זמני של מעמדה ההגמוני של מדינת הלאום. הממצא האמפירי נאסף במהלך שני עשורים ומעלה ובמקומות קדושים רבים שהפכו בתקופות אלה לבסיסי מאבק, שימור, ופלטפורמות ליצירת זהות אלטרנטיבית ומעצימה למול חברת הרוב היהודי וסוכנויות מדינה שונות

פרופ' חיים בן דוד וד"ר מיכאל אזבנד

רישום פריטי בית הכנסת ביהודיה

במסגרת פרויקט מחקר ארוך טווח של רישום פריטי בתי כנסת בגולן עסקנו בשנתיים האחרונות ברישום פריטי בית הכנסת ביהודיה בגולן.  באתר מוכרים מאז שלהי המאה ה 19 פריטים שחוקרים הציעו לזהותם כשייכים לבית כנסת מהתקופה הביזאנטית אך המבנה עצמו טרם נתגלה. אתר יהודיה הינו אחד מאתרי בתי הכנסת הבודדים בגולן שלא נכלל במחקרו הבסיסי של צבי מעוז ומעולם לא נעשה רישום מסודר של פריטים שנמצאו בתוך בתי הכפר הסורי. במהלך הסיורים הרבים באתר נרשמו כ-150 פריטי בנייה שלדעתנו שייכים למבנה או מבני בתי כנסת שהיו בכפר יהודיה. כל פריט (חוליית עמוד, כותרת, בסיס, מזוזה מעוטרת וכד') תועד בצילום, סומן על גבי צילום אויר של האתר ו נרשמו מידותיו המדויקות. בשלב רישום ומיפוי הפריטים נעזרנו רבות בעוזרת מחקר, רחלי קדמן (חזי) סטודנטית שלנו במחלקה שהציגה את עבודתה במסגרת כנס חוקרים צעירים של המחלקה.

מסתבר שפריטיו הרבים של בית הכנסת המונומנטאלי מהתקופה הביזאנטית פוזרו בין עשרות בתי הכפר הסורי במהלך המאה העשרים. יחד עם זאת בשילוב מידע מהחוקר באתר גוטליב שומאכר בשנת 1884 ומיפוי הפריטים המיוחדים – פריטי מזוזות מעוטרות ובסיסיהן, חוליות עמודים גדולות שלא שולבו בבתים ועוד, הצלחנו לצמצם את מרחב האיתור  של מבנה בית הכנסת המקורי באתר.

מעבר למחקר המדעי כתוצאה מרישום הפריטים הצענו לרשות הטבע והגנים לפתח מסלול הליכה מיוחד בכפר ולהנגיש את המידע החדש לקהל הרחב שמגיע לשמורת יהודיה. התכנית התקבלה במפגש ראשוני עם נציגי הרט"ג ועוברת לתכנון מעשי.

ד"ר ראובן גפני

פותח סידור: מסע בעולמם של סידורי ארץ ישראל בעת החדשה

פותח סידור הוא מחקר המבוסס על פרויקט-רשת שבועי אישי,
והמהווה מסע בעולמם של סידורי התפילה הארץ-ישראליים בעת החדשה:
מסידורים ראשונים שהודפסו בארץ, בשלהי המאה התשע עשרה, ועד לסידורי המאה העשרים ואחת ומאפייניהם הייחודיים.
הספר פותח בסקירה היסטורית על התפתחותם ומשמעותם החברתית והתרבותית של סידורי ארץ ישראל בתקופה האמורה,
ובמרכזו כשבעים סקירות קצרות, שבהן מתוארים סיפוריהם וייחודם של הסידורים השונים.
הסידורים מוצגים בנימה אישית, תוך התייחסות לדמויותיהם של העורכים ושל המדפיסים;
לעיצובם התוכני והגרפי של הסידורים; לנסיבות הזמן והמקום שבו נוצרו; ולמגוון סוגיות נוספות של תכנים, מבנה, קהלי יעד, וכמובן גם אידיאולוגיה ופוליטיקה.
פרקי הספר ערוכים סביב תשעה מקבצים, המאפשרים להעמיק בהכרת התופעות הנדונות,
ולהשוות בין קבוצות שונות של סידורים: סידורי היישוב הישן והציבור החרדי;
סידורים ספרדיים ומזרחיים; סידורים תימניים אחדים; סידורים בעלי זהות לאומית מוצהרת;
סידורים שמקורם בחו"ל ושהועלו ארצה בנסיבות ייחודיות; סידורים המשקפים את סיפוריהם של האישים העומדים מאחוריהם;
סידורי נשים ונערות; סידורי תלמידים בבתי הספר; וסידורים המיועדים לקבוצות אוכלוסייה שמחוץ לחברה הדתית.

לספר פותח סידור