כנס כנרת הרביעי למחקרי צבא-חברה בישראל

ד"ר מירב פרץ מהתכנית ללימודי מגדר, אוניברסיטת בר אילן זכתה בפרס האגודה על מאמרה שעומד להתפרסם בכתב העת מגמות "שיח מוסללים: סיפוריהם של סרבנים חברתיים בישראל"
המאמר מתמקד בסיפוריהם, המושתקים עד כה, של נמנעים משירות צבאי מהפריפריה החברתית בישראל. בהתבסס על ניתוח איכותני רגיש, מירב מציעה לראות בפעולתם סרבנות חברתית, כלומר התנגדות למערכת ההסללה הצבאית, שמנציחה את אי-השוויון האתנו-מעמדי בחברה. המשגה זו מערערת על הנטייה לראות בצבא זירה למוביליות חברתית, וחושפת את היפגעותם המעשית והסמלית של המוחלשים ממנגנוני הריבוד הצבאיים. הסרבנות החברתית מכילה שני טיפוסי שיח מרכזיים. בשיח הראשון, ההתנגדות למערכת המיון וההסללה הצבאית מנוסחת במפורש ובשיח השני, הנמנעים משירות צבאי נוקטים בסרבנות חברתית מסתייגת, כלומר מתנגדים "בזמן אמת" להסללה הצבאית, אך מסתייגים בדיעבד מהפעולה. כל אחד מטיפוסי השיח מכיל מינונים שונים של התנגדות וקונפורמיות, הנגזרים מהמלכוד שבו נתונים בני המעמד הפריפריאלי ביחסיהם עם הצבא והמדינה. ההימנעות משירות צבאי במעמד הפריפריאלי מתגלה כפרקטיקה שנסיבותיה, דרכי פעולתה, וכוונותיה מתפקדות כצורה של מחאה מעמדית, שתובעת שוויון הזדמנויות, צדק בחלוקת המשאבים הקולקטיביים, ומעל לכל – הכרה חברתית. לעבודה מחקרית זאת לכן, ישנן משמעויות חברתיות רחבות היקף.

ד"ר דנה קחטן מהמחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה וקומוניקציה באוניברסיטה הפתוחה זכתה בפרס מטעם מכון כנרת על של שם רא"ל דן שומרון על מאמרה
‘‘Acting Ethnic’’— Performance of ethnicity and the process of ethnicization
המאמר שהתפרסם בכתב העת "Ethnicities" בוחן את תהליך הפרפורמנס האתני ומראה כי במצבים מסוימים אנשים יבחרו לשמור, להציג ואף לאמץ זהות אתנית, תוך שהם משהים את הפריבילגיות הלא אתניות. בהתבסס על מחקר שנערך על שתי חטיבות חי"ר בצבא – חטיבת גולני וחטיבת הצנחנים, המאמר מראה כיצד התרבות הארגונית האתנית של כל חטיבה, מזרחית ואשכנזית בהתאמה, מהווה בסיס לפרפורמנס האתני. כך שלמידה והפנמת התרבות הארגונית האתנית של החטיבה מובילה לפרפורמנס אתני ומכאן להבניה של זהות אתנית. המאמר מבקש להראות כיצד הפרפורמנס האתני הינו פעולה קולקטיבית, המכוונת לא רק לטובת השתייכות לקבוצה – לחטיבה – אלא גם כאמצעי לשימור וייצור זהות אתנית. יתרה מכך, תהליך זה, כך נטען במאמר, מבקש לייצר אלטרנטיבה לגיטימית לזהות ההגמונית – האשכנזית – ולאתגר את הסטיגמטיות של הזהות המזרחית. מחקר זה מאופיין על ידי ניתוח סיסטמתי המאפשר תובנות עמוקות הן לגבי הצבא הישראלי והן לגבי החברה בישראל.

ד"ר שני אולמן-פלדמן מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן זכתה בפרס מטעם מכון כנרת על שם דן שומרון על עבודת הדוקטור שלה, שהוגשה גם באוניברסיטת בר-אילן "מפגשי זהויות במרחבים ציבוריים – המשגות חדשות: מקרה הבוחן של שירת נשים והציונות הדתית"
מחקר זה התמקד בתופעה האוניברסלית של מפגשי זהויות במרחבים ציבוריים שונים. המקרה באמצעותו שני בוחנת את השאלה הזאת, הוא התגובות המגוונות של החברה הציונית – דתית לסוגיית שירת נשים. גרעין הניתוח מתמקד בסוגיה של התמודדות הציונות הדתית עם הניגוד העולה בין המחויבות הדתית מצד אחד (האיסור ההלכתי לשמוע שירת נשים) לבין מחויבות הציונית דתי, הדוגלת בשילוב בין דת ומודרניות,מצד שני. בהתבסס על מחקר רחב היקף, העבודה מפתחת מודל חדשני המתמקד בתנאים, התהליכים והגורמים המגדילים או מפחיתים את פוטנציאל העימות בין זהויות במרחבים הציבוריים שונים. תוך כדי פיתוח המודל התיאורטי העבודה משרטטת מגוון מרחבים של מפגשים עם מאפיינים שונים. על רקע זה היא מנתחת את סוגיית שירת נשים במסגרת הצבא ותגובות מחנות שונים בקרב הציבור הציוני-דתי לסוגיה זאת. למחקר זה משמעויות השוואתיות מעניינות הן בארץ והן במדינות אחרות.