מחקרים רבים הוקדשו לבחינת היחסים "צבא-חברה", מזוויות מחקר שונות וממגוון דיסציפלינות, כמו: חקר ההיסטוריה, מדעי המדינה, הסוציולוגיה, הכלכלה ואף הפסיכולוגיה. מדע המדינה והסוציולוגיה התמקדו בעיקר בהיררכיה התפקודית שהתגבשה ברבות השנים בין הדרג המדיני לפיקוד הצבאי. היו שביקשו לבחון את מידת המיליטריזציה במדינות ובחברות, שבהן מילא הצבא תפקיד מרכזי גם בתחומים אזרחיים, שמטבע הדברים אינם בתחום פעילותו. אחרים ניסו לבדוק את רמת התגייסותה של חברה לצורכי הביטחון שלה, ואף טבעו את המושג "מדינת קסרקטין"; הגדרה שלא אחת הועמדה למבחן בקשר למדינת ישראל ולאורח החיים של החברה והפרט בה. תחום אחר של הספרות המחקרית עסק בהשפעת היחסים שבין הצבא לחברה בישראל על הרחבת מעגל העיסוקים האזרחיים של צה"ל, ועל השפעת השירות הצבאי על החברה הישראלית בכלל. רוב המחקרים מתחום הסוציולוגיה נסבו סביב השלכות השירות הצבאי על הריבוד החברתי ועל הפער החברתי והעדתי בחברה הישראלית
להורדת המאמר בקובץ Word לחצו כאן