לראשונה בישראל!!
בתחנת הרכבת ההיסטורית של צמח
דגם של "הקרונוע האווירי" Air Propelled Railcar
"קרונוע", שילוב מילים בין קרון למנוע, הנו כינוי לציוד נייד מסילתי בעל יחידת הנעה עצמית הנע ללא קטר.
"קרונוע אווירי", הוא מושג שטבע ברוך קטינקא, המתאר קרון רכבת המונע באמצעות מנוע ומדחף של מטוס.
ה"קרונוע האווירי", פותח ע"י ברוך קטינקא בתחנת הרכבת בעפולה עבור אנשי האוויריה הגרמנית בעמק יזרעאל. הקרונוע פעל על שלוחת חיפה של מסילת הרכבת החיג'אזית, שלימים קיבלה את הכינוי הלא רשמי "רכבת העמק", בין מרץ לספטמבר 1918.
בראשיתה של שנת 1918 חנו טייסות האוויריה הגרמנית במספר שדות תעופה (ארודרומים) ברחבי עמק יזרעאל. הטיסות נערכו לרוב בין שעות הבוקר לצהריים, והטייסים מצאו עצמם מסתובבים חסרי מעש בשעות הערב. האטרקציה הקרובה ביותר עבורם הייתה המושבה הגרמנית בחיפה, שהציעה אלכוהול, אוכל מוכר וגם רצועת חוף ים. אנשי הטייסת הבווארית 304 שחנתה באירודרום ליד מרחביה, העבירו בקשה למפקדה העליונה שיעמידו לרשותם רכבת שתיקח אותם לחיפה. מאחר ובאותם הימים נאסרה נסיעת רכבות בשעות היום במקטע המסילה בין עפולה לחיפה מחשש לתקיפה אווירית או מהרעשה ארטילרית מהים – הפתרון היה הקצאת קרון משא קטן. הנושא הועבר לטיפולו של ברוך קטינקא ששירת כמהנדס הטכני של שלוחת הרכבת החיג'אזית בארץ ישראל.
קטינקא נדרש להפוך את הקרון לקרונוע על ידי התקנת מנוע שיניע את גלגליו. בהיעדר מנוע זמין הוא פנה לאנשי הטייסת הבווארית בחפשו אחר מנוע. למחרת היום הודיע מפקד הטייסת הבווארית, סרן פרנץ יוזף וואלץ, שנמצא מנוע לקרון וביקש שישלחו אליו קרון להעמסת המנוע. למחרת היום המתין לקטינקא בתחנה קרון משא ועליו גוף של מטוס מדגם AEG C.IV שניזוק בתאונה עם מנוע עוצמתי ו…מדחף. מוחו הקודח של קטינקא מצא את הפתרון בין רגע. הוא החליט לרתום את שלדת המטוס לקרון כך שמנועו ומדחפו יבלטו מלפנים, ובזאת לאפשר למדחף להניע את הקרון. כך נולד הקרונוע האווירי – מעין אלתור מקומי של קרון שמונע על ידי מנוע עוצמתי של מטוס ללא מערכת בלימה.
הקרונוע האווירי הראשון נבנה בעפולה על בסיס קרון גלוי נמוך-דופן שנלקח ע"י הטורקים מקו הרכבת הצרפתית שפעל בין יפו לירושלים. קרונוע זה, שסומן במקורו M8. "הקרונוע" נע במהירות של 100 קמ"ש, שיא עולמי לנסיעה על מסילה צרה.
קרונוע M8 שירת נאמנה את אנשי הטייסת הבווארית. הצלחתו סללה את הדרך לבניית "קרונועים אוויריים" דומים נוספים אשר פעלו ברחבי עמק יזרעאל עד לספטמבר 1918. ידוע על לפחות שלושה קרונועים אוויריים שהופעלו ע"י אנשי הטייסות הגרמניות שחנו ברחבי עמק יזרעאל. "קרונועים" אלו נקראו בפי אנשי הטייסות הגרמניות "אקספרס המרחצאות הפיניקי".
ברוך קטינקא עלה לארץ ישראל בגיל 21 לאחר שסיים לימודי הנדסה בגרמניה, התנדב לצבא הטורקי ושימש כמנהל הטכני הראשי של הרכבת החיג'אזית. יכולותיו הטכניות ורעיונותיו המקוריים הקנו לו שם של מומחה בתחום התחבורה. קטינקא המשיך לעשות חיל בארץ ישראל. בתחילה חבר לפנחס רוטנברג ותכנן עימו את מפעלי המים והחשמל בנהריים, ולאחר מכן הקים חברת בניה שבנתה בירושלים מבנים הנחשבים עד היום לפנינים אדריכליות: מגדל יִמְקַ"א, מלון פַּאלָס ונוספים. קטינקא המשיך ותרם מיכולותיו המיוחדות לארגון ההגנה בתחומי הרכש, הנשק, הכנת מטעני החבלה, ועוד.. מן המפורסמות היו קשריו הטובים עם האוכלוסייה הערבית שאת שפתה הכיר על בוריה.
דגם ה"קרונוע האווירי" נבנה על פי הגרסה הראשונה של "הקרון-מטוס" M8 ומידותיו תואמות לאלה שבנה המהנדס קטינקא, כפי ששוחזרו מתמונות מקוריות מאותה תקופה: אורכו 460 ס"מ ורוחבו 210 ס"מ. פריטי הקרון המיוחדים, ביניהם מנוע, מדחף ומצנן, נלקחו לצורך המחשה מכלים אחרים.
