אליחי דגן

אליחי דגן נולד וגדל ברמת מגשימים שבגולן, שרת בגדוד 101 בצנחנים.
הצטיין בלימודי ארץ ישראל, מורה דרך ומדריך סנפלינג, אוהב הארץ – עברה, נופיה ואנשיה.

אליחי,
עוד מעט כבר שנה עוברת והעובדה שאתה לא איתנו לא הופכת להגיונית יותר.
הכל קרה אז כך כך מהר, המפגש של החבר’ה אצלי בבית בעצמאות – ההודעה שנפלת בסוף טיפוס ונפצעת אנושות – הזמן הקצר והמורט עצבים שהיית בבילינסון – ההודעה על המוות המוחי – ההלוויה – השבעה – גילוי מצבה. מעין
סחרור תהומי, רצף של אירועים שבאף אחד מהם אין שום הגיון.

הותרת אותנו שבורים וכואבים, המומים ומתגעגעים.

כמו שכבר אמרתי, אין סיכוי להצליח להכניס אותך לדף, עם כמה שורות. ההוויה שלך היא גדולה מזה.

בחרתי לכתוב קצת עליך כסטודנט, במחלקה של לימודי ארץ ישראל;
המפגש הראשון שלי איתך היה בסיור פתיחה של המחלקה, אני סטודנטית שנה ב’, אתה שנה א’, וכבר אז זיהיתי יצור קולני ובלתי נסבל. זה המשיך בהפסקות בדשא, שלא הצלחת כל כך לשנות את הרושם שלי עליך. ואז, תחילת קורס מורי דרך, תוהה לעצמי איך יהיה אפשר להחזיק איתך מעמד בקורס אינטנסיבי של שנה וחצי.

אז למרות שההתחלה הייתה קצת קשה… בעיקר רועשת… בפועל לא עבר הרבה זמן עד שמבעד לרושם הראשוני שנוצר, נגלה אדם שאין מילה אחרת לתאר אותו, מלבד וואו!

פעיל באיילים, מתנדב באתגרים, מדריך טיולים וסנפלינג, מטפס להנאתך, שומר על קשר הדוק עם כ-ל החברים – מכל המסגרות והמגזרים, וגם… סטודנט מצטיין!
לא ברור איך הספקת כ”כ הרבה… למרות… שכל התנומות שתפסת במהלך ימי סיור בקורס גרמו לי לתהות אם אתה אולי פעיל לילה ומשלים שעות שינה תוך כדי היום, ותוך כדי שאתה קולט ומבין כל מה שמדברים סביבך… הזוי.

מפה לשם… הפכנו לחברים די קרובים… שיחות נפש על אהבות, על החיים, התייעצויות ברומו של עולם לגבי דו”ח סיור כזה או אחר, התייעצויות על מסלולים ועזרים… אני עדיין חייבת לך עזר עם כל המפות של ירושלים, שכבר לא
יצא לי להכין לך.

נפגשנו בסופ”ש לפני שבוע, ממש כמו לפני שנה וקצת, והחוסר שלך היה כל כך בולט. קיימנו שיחה על האופן שבו נרצה להנציח אותך, את מי שהיית, את מה שהאמנת בו. שגם זה הזוי ובלתי נתפס. ועד שנצליח להיסגר על מה בדיוק
ואיך, אני בינתיים מנציחה אותך אצלי בלב ובראש כמעט כל יום. חושבת עליך, על כמה אתה חסר לי.

מוטי אביעם כל הזמן היה אומר לנו בשיעורים – שאי אפשר לשלוח למישהו מכתב כי הוא מת, ואז אמר שאולי הוא קורא אותו, אבל לא יכול לענות. אז אני מקווה שאם אתה עוד קיים באיזשהו מקום, אתה עושה חיים ונהנה – כמו שתמיד ידעת לעשות בכל מקום ובכל זמן.

עתליה

השיר על הארץ

מילים: יהושע סובול

בואו נשיר את השיר המטורף של הארץ
בואו נשיר את השיר הצהוב של החול
יחפנים מתהלכים לארכה ולרוחבה של הארץ
ועושים איתה אהבה, אנשים פורקי עול.

איפה הארץ ההיא, שקראו לה קטנטונת?
איפה אותה אהבה מגולגלת בחול?
אנרכיסטים הולכים בדרכים, לעורם רק כותנת
ובוערת אש בראשם ששורפת הכל?

תנו לשוב אל אותה הפינה הנדחת
איפה אותם החיים עם שמחת הפשטות
תנו לי מילים עזובות, מנגינה נשכחת,
להוציא מבין הקוצים קרעים של ילדות.

תנו לשיר את השיר החולה, הקודח,
מאוהב וזרוק אמיתי בלי זהות וזכויות
תנו לי לחזור בדרכים החולות אהבה לירח,
שוב לחזור וללכת יחף על שברי זכוכיות.

תנו לי לשוב אל אותה הפינה הנדחת…
בואו נשיר את השיר המטורף של הארץ
בואו נשיר את השיר הצהוב של החול
יחפנים מתהלכים לאורכה ולרוחבה של הארץ
ועושים איתה אהבה אנשים פורקי עול.