רס”ן חגי בן ארי

בס”ד ב’ בשבט תשע”ז

דברים לזכרו של רס”ן חגי בן ארי ז”ל

חגי נולד במושב קשת שבגולן בכ”ו בטבת תשמ”ה (18/1/1985) והיה הילד החמישי להוריו חני ויוני מבין שמונת ילדיהם.

בהיותו בן 8 עברה המשפחה למושב נוב ושם עברו על חגי ימי נערותו ובגרותו. חגי למד בישיבה התיכונית בחספין עד כתה י”א ושם כבר הופיעו וניכרו תכונותיו כמנהיג ומוביל.

תמיד התנדב ולקח על עצמו משימות במושב, היה מדריך בסניף המקומי של בני-עקיבא וזכה להערצת חניכיו והיה שותף פעיל בארגון אירועים, חגיגות ופעילויות מגוונות נוספות.

בהגיעו לכתה י”ב, בחר חגי להצטרף לתכנית של”פ ) שמיניסטים לערי פיתוח( של בני- עקיבא ועבר ללמוד בתיכון גרוס בקרית גת. חגי טען כי די לו בשנים הרבות בהן חי בסביבה “אליטיסטית” ושהוא חש חובה להכיר ולתרום בסביבה חדשה. השנה שבילה בקרית גת תרמה רבות לפיתוח אישיותו ולחשיפה והעצמה של תכונותיו המנהיגותיות והחברתיות.

חגי התחבר לחבריו החדשים באופן טבעי וכאילו היה אתם מתמיד. את התלמידים מיוצאי אתיופיה שלמדו אתו, דאג לקשר למכינה הקד”צ “ימין אורד” בחצור הגלילית, המתמחה בהכנת בני העדה לשירות משמעותי בצה”ל. הוא קשר קשרי ידידות עם רבים מחבריו לכתה ולחלקם המשיך לסייע בעצה טובה ובהכוונה גם אחרי שסיים את לימודיו שם ובמהלך שירותו בצה”ל.

עם סיום לימודי התיכון התנדב חגי לצנחנים, מחזור אוגוסט 2003 , הגיע לסיירת והתחיל את המסלול המפרך והמאתגר. עם סיום מסלול ההכשרה בסיירת יצא חגי לקורס קצינים ובסיומו חזר לסיירת והתמנה למפקד צוות. תקופה קצרה לאחר מכן החליטו חגי ומוריה, חברתו מזה מספר שנים, להינשא, וחתונתם השמחה נערכה בגולן בתחילת קיץ 2006 . כמפקד צוות לוחמים השתתף חגי בקרבות הקשים במלחמת לבנון השנייה ובהמשך מילא תפקידי פיקוד נוספים בסיירת וצבר ניסיון פיקודי ומבצעי עשיר שכלל מבצעים רבים ביהודה ושומרון והשתתפות במבצע עופרת יצוקה בעזה.

לאחר שמילא 2 תפקידי מ”פ בבא”ח ובגדוד 890, יצא חגי ללימודים לתואר ראשון במחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללת כנרת. חגי ניצל היטב את האתנחתא שזימנה לו תקופת הלימודים במכללה. הוא נהנה מאד מהלימודים ומהאווירה וניצל את תקופת הלימודים להשלמת פערים רבים שנוצרו בעקבות שירותו הארוך והמאתגר: הוא בנה את ביתו החדש בנוב, הקים קבוצת ריצה שהשתתפה בהובלתו במרוץ מהר לעמק, לקח על עצמו את ארגון אירועי יום העצמאות במושב, אך בעיקר השקיע את כולו במשפחתו ובילדיו כפיצוי לשנים הרבות בהן נעדר מהבית. חגי היה בעל אוהב ומפרגן למוריה ואב משקיע ומסור לילדיו: מורן, שלו ועפרי. כל רגע מזמנו הפנוי הוקדש להם וגם לנו, הוריו, אחותו ואחיו, מצא תמיד זמן איכות.

עם סיום הלימודים וכשהוא כבר אבא לשלושה ילדים, התמנה למפקד ההכשרות ביחידת מגלן. לקראת סוף השנה במגלן סוכם ע”י מפקד חטיבת הצנחנים, אליעזר טולדנו, להיות מפקד הסיירת. חגי היה מאושר מסיכום זה שכן ראה בכך סגירת מעגל וקבלת פיקוד על היחידה בה גדל כלוחם ובה עשה את תפקידי הפיקוד הראשונים והמשמעותיים שלו. לחגי היו תכניות רבות לקראת כניסתו לתפקיד מפקד הסיירת והוא השקיע זמן רב ומילא דפי פנקס רבים בתכניותיו אלו. מבצע צוק איתן מצא את חגי בין תפקידים. למרות שלא מונה עדיין למפקד הסיירת, החליט חגי להצטרף ליחידה עם תחילת המערכה הקרקעית כי ראה בכך הזדמנות להכיר באופן בלתי אמצעי את המפקדים והלוחמים ולהתרשם מתפקודם תחת אש. וכך בהובילו את הסיירת ביחד עם המפקד אותו עמד להחליף, נפצע אנושות בראשו בעיצומה של הלחימה.

פציעתו הקשה של חגי לא הייתה ברת שיקום. לאחר שנה של טיפולים בבתי החולים, חזרנו עם חגי הביתה, לבית שנבנה עבורו ע”י משרד הביטחון בחצר ביתנו בנוב, וכאן המשיך במלחמתו לחיים עוד שנה וחצי עד שנדם לבו.

דיברו על חגי כגיבור ואכן היה הוא גיבור. אך גבורתו לא באה לידי ביטוי רק במשמעותה הפיזית, הלוחמנית. גבורתו הייתה בעיקר בהיבטים האנושיים של הגבורה. היכולת שלו להכיל, היכולת שלו להתחבר לכל אחד. ולא חיבור של ויתור או התרפסות, אלא מתוך קבלה ומתן מרחב לכולם והבנה רגשית עמוקה לנפש האדם.

חגי הוביל בפיקוד היום- יומי. היה מאד קפדן בדרישותיו למקצועיות, למוסריות ויושר. לא ויתר גם על הפרטים הקטנים ולא עיגל פינות בכל הקשור למבצעיות וכוננות. אך יחד עם זה, ידע לדבר עם כל אחד בשפתו ובגובה העיניים. גם כשהיה לוחם במסלול דאג וטיפח חיילים בודדים שהיו עמו, הביא אותם הביתה לשבתות וחגים ודאג לפתור להם בעיות אישיות מול המערכת הצבאית המרובעת לעיתים. לא התנשא מעל אנשי המנהלה והנגדים, ידע להעריך את תרומתם וחשיבות תפקידם, התייחס אליהם כאל שווים וקיבל יחס דומה בהתאם. לא הייתה בחגי התרפסות כלפי בכירים ממנו אם חשב שטעו ולא הייתה בו התנשאות כלפי זוטרים או מקבילים גם אם היה טרוד ועסוק. תמיד הפנה קשב לכל מי שהיה זקוק לו ונתן לאנשים תחושה שהם חבריו הטובים ביותר. חגי היה חבר אמתי לחבריו, ללא אינטרסים וללא חשבונות. וכשאלו נקלעו לצרה, היה הוא תמיד הראשון שנחלץ לעזרה כשהוא מגלה רגישות והבנה שאין כדוגמתם. ותכונות אלו הובילו אותו גם במנהיגותו הקרבית. שקט, ממוקד, לומד מהר את השטח ואת הנתונים, לא נכנס ללחץ ומגיב במקצועיות ובנחישות.

כך נזכור את חגי, כך נספר עליו לילדיו, לחיילים צעירים שילמדו את מורשתו  למוקירי זכרו הרבים.

יוני בן ארי

החול יזכור

מילים: נתן יהונתן

החול יזכור את הגלים אבל לקצף אין זוכר
זולת ההם אשר עברו עם רוח לילה מאחר
מזכרונם הוא לעולם לא ימחה.

הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.
נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה
הנעורים שבאו פתע אל סופם
הנעורים שבאו פתע אל סופם.

כמוהו גם על חוף ליבם רטט אז משהו חיוור
והם רשמו בתוך החול, כשהירח העובר
האיר פתאום פנים זרות ושחוק רפה.