קורסי חובה
כתיבה וקריאה אקדמית לתואר שני
כתיבה היא אחת הפעולות האנושיות הנשגבות ביותר. פעמים רבות יתארו אותה כמלאכה בלתי אפשרית, תובענית, קשה תמיד ומאתגרת בכל פעם מחדש. הנריק איבסן, מחזאי נורבגי, כתב בשעתו: "לכתוב, משמע להעמיד עצמך למשפט".
מטרת הקורס היא לרענן עבור הסטודנטיות והסטודנטים בתכנית הלימודים לתואר שני בלימודי ארץ-ישראל את יסודותיה של החשיבה אקדמית ולרענן את ההיכרות וההבנה של דרכי הכתיבה המדעית. כיצד כותבים עבודה אקדמית? איך מתחילים בכלל? כיצד נעשה המעבר מרעיון ומחשבה לאיסוף הנתונים, גיבוש המתווה של העבודה, כתיבה והגשת עבודה על פי הכללים המקובלים, שימוש במקורות ראשוניים ומשניים וציטוטם בהתאם לקריטריונים אקדמיים?
2 ש"ס / 2 נ"ז / ש' / 70
א' 0257031-00 פרופ' יעקב אשכנזי ג' 18:00- 19:30 (תבדק אפשרות להעביר את הקורס למתכונת מקוונת מלאה או חלקית בתיאום עם הסטונדטים)
סמינר מחלקתי
הסמינר המחלקתי הוא מפגש שבועי שיתקיים במהלך סמסטר ב בשנת הלימודים הראשונה ובו יחשפו תלמידי התואר השני לעולם המחקר בתחומי ארץ-ישראל תוך היכרות עם הדיסציפלינות השונות העומדות בבסיסו ועם מגוון כלי למידה. סדנאות מתודולוגיות של מורי הקורס, הרצאות נבחרות של מרצי התוכנית ושל חוקרים אורחים ממוסדות אחרים להשכלה גבוהה בארץ, מפגשי חוקרים בנושאים שונים תחת התמה "טקסט וקונטקסט". שינוי נעשה בתאריך 14.8.2023
2 ש"ס / 2 נ"ז / ש' / 70
ב' 0257051-00 דר' ראובן גפני ג' 18:00- 19:30 (ילמד בתשפ"ו)
שיעורי סמינר (שו"ס)
קורסים שמתוכם יבחרו הסטודנטים שניים שבמסגרתם יגישו שתי עבודות סמינריונית. ביתר השו"סים תוגשנה עבודת סיכום על פי הנחיות המרצה.
סוגיות נבחרות: חברה דת ונוף
הסמינריון הינו סמינריון תמאטי שיעסוק ביחסי הגומלין בין החברות האנושיות שפעלו במרחב הארץ-ישראלי עולמן הרוחני-תרבותי וביטוייו החומריים. במהלך הקורס נתמקד בסוגיות היסטוריות שונות, נעיין במקורות הראשוניים המהווים פלטפורמה אמפירית למחקר שלה ונלמד כיצד מתייחסים החוקרים המודרניים אל הסוגיות הללו. הסוגייה שתידון בכיתה תתחיל מטקסט שייקרא וינותח בכיתה, תמשך בהכרת הביטויים הנופיים של הטקסט הזה ותסתיים בקריאת מחקרים העוסקים בטקסט ובסוגיות הנידונות הנגזרות ממנו. הסוגיות תילקחנה מנקודות שונות בלוח הכרונולוגי של הארץ – מהתנ"ך עד הפלמ"ח – והם יוצגו בפירוט בסילבוס של הקורס, כך שסטודנטים יוכלו להשתמש במודלים התיאורטיים שנציג ובעבודה המתודולוגית שנעשה בכיתה כדי לעסוק בעצמם במחקר אישי = הלוא הוא העבודה הסמינריונית שתוגש בשלושה שבלים: בחירת נושא, תיחומו ומיון המקורות והמחקרים המתאימים לו; הצגת הנושא בכיתה ברפראט והגשת העבודה השלמה (שגם היא תיעשה בשני שלבים: פרק כתוב, ועבודה מלאה).
4 ש"ס / 4 נ"ז / שעור/סמינר /75
ש' 0258136-00 פרופ' יעקב אשכנזי ג' 10:00-11:30
סוגיות בחברה וכלכלה בתקופת המקרא
במסגרת קורס זה נעסוק בהיבטים שונים בחיי החברה והכלכלה של ממלכות ישראל ויהודה לאחר התגבשותן במהלך המאה התשיעית עד ראשית המאה השישית לפנה"ס. המחקר העוסק בחברה ובכלכלה של תקופת המלוכה מושתת על מקורות רבים ומגוונים: המקרא, הממצאים הארכאולוגיים ומקורות חוץ-מקראיים. בנוסף, נעזר במודלים מתחום מדעי החברה, המאפשרים להשוות תהליכים תרבותיים המוכרים מהעת החדשה לאירועים ולתהליכים הקשורים לחברה ולכלכלה של ממלכות ישראל ויהודה. מטרת השיעור היא להכיר נושאים מרכזיים הקשורים לתחום זה אשר ירכיבו וייצרו תמונה של החברה הישראלית, ובכלל זה גם של בני המעמדות הנמוכים, על כלל מאפיינה. בין הנושאים שיידונו בקורס: ההבדלים בין המערך העירוני והמערך הכפרי, תפקיד שער העיר כפורום האזרחי, ענפי כלכלה עיקריים, רשתות מסחר בינלאומיות, מעמד האישה, מחויבות החברה הישראלית לשמירת מצוות ועוד.
4 ש"ס / 4 נ"ז / שעור/סמינר ' / 75
ש' 0258316-00 ד"ר חיה כץ ג' 12:00-13:30
בית הכנסת הקדום: היסטוריה, ארכיאולוגיה וחידושים במחקר
קורס זה יתמקד בבתי כנסת קדומים שהתגלו בארץ ישראל. נדון בהתפתחות ההיסטורית שלהם, בממצאים הארכיאולוגיים ובחידושים האחרונים במחקר. במסגרת הקורס נעסוק בהיכרות עם בית הכנסת והתפתחותו מימי הבית השני ועד התקופה הביזאנטית, כמוסד דתי וחברתי מרכזי. נבחן את המבנים, מקורות חז"ל, האומנות והכתובות שהתגלו בחפירות ארכיאולוגיות, ונשווה בין סוגי בתי הכנסת באזורים ובתקופות שונות. ניתן דגש על מחקרים חדשים.
4 ש"ס / 4 נ"ז / שעור/סמינר/ 75
ש' 0258356-00 ד" ר מיכאל אזבנד ג' 18:00-19:30
מבשלים ישראליות: חברה ואוכל בישראל
האוכל והאכילה אינם רק צורך ביולוגי לשרידות אלא חלק מרכזי בתהליך היצירה החברתית, ביטויים של תרבות וזהות, ומרחבים של מאבקים פוליטיים מרמת הגוף ועד רמת החברה כולה. אוכל הוא מרחב סמלי ובהכרח פוליטי המכיל ביטויים לעצמי, לקבוצתי לדתי, ללאומי ועוד. אוכל הוא גם משאב מרכזי בתהליכי יצירת האומה והלאומיות. מהו הקשר בין לאומיות כתהליך חברתי ופוליטי ובעקבותיו יצירת האומה לאוכל? ובהמשך לכך אם אנחנו מה שאנו אוכלים אז מה אוכלים ישראלים כדי להיות ישראלים ואם יש בכלל אוכל שכזה? כיצד מבטא האוכל שאנו אוכלים תהליכים חברתיים תרבותיים כלכליים פוליטיים מקומיים וגלובליים? באילו דרכים ישראליות יוצאת לאור דרך האוכל? בסמינר זה ישמשו אותנו האוכל ותרבות האכילה בישראל כנקודת יציאה לדיון בתופעות רבות ומגוונות בחברה הישראלית כיום. נצא לדרך ונתוודע לאוכל כתווך מחקרי, נעסוק בהמשגות של לאומיות ואומה והקשר לאוכל בתהליך יצירת האומה. נסקור את ראשית היישוב העברי והתהליכים למדינה שבדרך באמצעות האוכל ודרכי יצירתו. ומכאן נציג מאפיינים של אוכל לאומי כשגעון החומוס, התאווה לפלאפל, נתבונן באוכל בחגים, נעסוק בטקס על האש באירועי יום העצמאות ועוד ועוד. במהלך ההרצאות נעסוק בצורה מובנית בתהליך כתיבת הסמינר מרעיון בראשיתי ועד הגשת העבודה
4 ש"ס / 4 נ"ז / שעור/סמינר/ 75
ש' 0259286-00 פרופ' נמרוד לוז ג' 16:00-17:30
מפת ההתיישבות בארץ ישראל בעת החדשה: עיצוב שינויים ולאומיות
במהלך הסמינר תיבחן האופן שבו תוכננה ועוצבה המפה היישובית היהודית בארץ ישראל, מאז המחצית השנייה של המאה הי"ט ועד לעשרות השנים האחרונות. זאת תוך התייחסות ממוקדת להשלכות שהיו לעימות היהודי-פלסטיני על עיצובה של המפה; לאופן שבו השפיעו התפתחותו של העימות ועצמתו של בחירת אתרי ההתיישבות היהודית וסוגיה; לנקודות שבר בעיצוב המפה היישובית, וביניהן מאורעות תרפ"ט, המרד הערבי, מלחמת העצמאות, מלחמת ששת הימים ותכניות פינוי היישובים; ולשיח הציבורי העוסק בסוגיה זו לאורך השנים.
במסגרת זו, ייבחנו גם הגורמים שהביאו לשינויים תקופתיים באסטרטגיה היישובית היהודית בארץ, לפתרונות יישוביים נקודתיים שהוצעו לנוכח אתגרים ספציפיים, ולאופן שבו משקפת המציאות העכשווית את ההחלטות הראשוניות וההיסטוריות על עיצובה של המפה, לאורך מאה וחמישים השנים האחרונות.
4 ש"ס / 4 נ"ז / שעור/סמינר/ 75
ש' 0259406-00 ד"ר ראובן גפני ג' 14:00-15:30
קורסי בחירה
הנבטים מראשית הופעתם ועד שלהי העת העתיקה
באין מקורות היסטוריים נבטיים ראשיתם ומוצאם של הנבטים עדיין לוט בערפל. הקורס יעסוק בדעות השונות במחקר לראשית הופעתם וצורת התגבשותם לממלכה במהלך התקופה ההלניסטית. נרחיב בנושא של סחר הבשמים הערבי בו השתתפו הנבטים ונעקוב אחרי ראשיתו ערב הקמת הממלכה הנבטית. נלמד על השרידים הארכיאולוגיים של הנבטים בבירת פטרה וכן באתרים נוספים במרחבי הממלכה. ננסה להבין עד כמה המשיכה האומה והתרבות הנבטית להתקיים גם אחרי הכיבוש הרומי בשנת 106 לספירה ונעקוב אחרי התהליכים העוברים על הישובים הנבטים במרחב פטרה ובהר הנגב עד שלהי העת העתיקה.
2 ש"ס / 2 נ"ז / ש' / 70
ב' 0258151-00 פרופ' חיים בן דוד ג'08:00-09:30
דרכים עתיקות בארץ-ישראל בתקופות הנעלמות
מערכת הכבישים הרומית בארץ ישראל כללה למעלה מ1500 ק"מ של כבישים סלולים ומאופיינת בבניה ועמודי מיל. מערכת זו כיסתה את השרידים של מרבית הדרכים מהתקופות הקודמות לה והאפילה על מערכת הכביש המאוחרת לה מימי הביניים. בקורס נעסוק במערכת הדרכים בארץ ישראל וסביבתה הקרובה למן התקופה הכקוליתי ועד ימי הורדוס וכן בכבישים של ההתקופה המוסלמית, הממלוכית העותמנית והבריטית.
2 ש"ס / 2 נ"ז / ש' / 70
א 0258161-00 פרופ' חיים בן דוד ג' 08:00-09:30
פלסטינה סקונדה: סיפורה של פרובינקיה רבת זהויות
הפרובינקיה פלסטינה סקונדה נוסדה בראשית המאה החמישית לסה"נ על שטחי הגליל המזרחי, דרום הגולן, אגן הירמוך ועמק הירדן בואך בית שאן – הלוא היא סקיתופוליס – שגם הייתה בירתה. נסיבות הקמתה של הפרובינקיה לוטות בערפל וחידה זו תהיה הבסיס שממנו נצא למסע שלנו במרחבים של הפרוניקיה הקטנה הזו, שמכללתנו מצויה ממש במרכזה. ראשית נעמוד על המאפיינים הגיאוגרפיים וההיסטוריים של המרחב שהפך לפרובינקיה ונבחן את המורשת העתיקה שאפשר ועמדה בבסיס הגדרת תחומה וגבולותיה; לאחר מכן נכיר את האוכלוסייה המורכבת והמגוונת של הפרובינקיה הזו, את המאפיינים של חיי היום-יום שלה ובעיקר את מערכת היחסים המיוחדת שהתפתחה בין הישויות הדתיות והאתניות שחיו בתחומיה – בערים (טבריה, ציפורי, בית שאן, פלה, גדרה, היפוס-סוסיתא ועוד) ובכפרים (כפר נחום, כורסי, בית ציידא, חספין ועוד). נלמד כיצד כל אחת מהקבוצות – פגאנים-שומרונים-יהודים ונוצרים – עיצבו את חייהן, איזו מורשת הן גיבשו לעצמן וכיצד התמודדו עם המורשת של הקבוצות האחרות.
2 ש"ס / 2 נ"ז / ש' / 70
ב 0258211-00 ד"ר מיכאל אזבנד קורס וירטואלי
קמפוסים מחקריים
הכפר היהודי בגליל ובגולן
בקמפוס מחקרי זה נצא לכמה אתרים ארכיאולוגים בהם התבצעו חפירות חלקיות בשרידי כפרים יהודים בגליל ובגולן. נכיר את השרידים ונלמד לזהות את חלקי הכפר גם על פי השרידים החפורים וגם על פי אלו שטרם נחפפרו. נכיר את טיפוסי הבנייה הפרטית, נעסוק בקשר שבין המבנים לבתי הכנסת, בינם לבין המקוואות ובינם לבין מתקני הייצור. במקומות שניתן, נשווה את הממצא לתיאורים הספרותיים. חלק מהביקור באתרים יעשה בעבודה עצמית של הסטודנטים. באופן חריג, תידרש הקריאה במקורות רק לצורך עבודת הסיכום ולא ליציאה לסיורים.
2 ש"ס / 2 נ"ז / ק' / 70
א' 0258019-00 פרופ' מרדכי אביעם – 3 ימי סיור – הסיורים יתקיימו בימי ג( יום הלימודים) בחופשת הסמסטר. מועדי הסיורים מופיעים בלוח הסיורים
Jerusalem – Capital of the British Mandate for Palestine.
מטרת קמפוס זה היא בחינת מעמדה המיוחד של ירושלים בתקופת המנדט כבירת השלטון המנדטורי. במסגרת זו ייבחנו הקמתן ופעולתן של מוסדות השלטון הבריטי בירושלים וכן ההשפעה של השלטון הבריטי על אופי הצמיחה האורבאנית, הדמוגרפית והתרבותית של העיר, ועל הקהילות השונות החיות בה. כמו כן, יידון האתגר שהעמידו לשלטון הבריטי הקהילה הערבית והקהילה היהודית, גם במתחים האתניים שביניהן וגם בפעולה האלימה שלהן בתקופות מרד ומרי כנגד שלטון המנדט.
2 ש"ס / 2 נ"ז / ק' / 70 – הקורס ילמד בשפה האנגלית
ב' 0259029-00 ד"ר גיורא גודמן – 3 ימי סיור – הסיורים יתקיימו בימי חמישי מועדי הסיור מופיעים בלוח הסיורים
נופים עירוניים בארץ ישראל בשלהי העת העתיקה
שלהי העת העתיקה – מאות 4-7 – היא תקופת פריחה יוצאת דופן בנוף העירוני של ארץ-ישראל: ערי הארץ הגיעו לשיא פריחת ועושרן התרבותי והאדריכלי. שרידיהן של הערים הללו עומדים עד היום, רבים מהם במצב שימור יוצא דופן ואחרים זכו לעבודות שימור שמקימים לתחייה את הפאר העירוני ואת הייחודיות של התקופה הזו בתולדות הארץ. בקורס שלנו נסייר בכמה מהערים הללו ונלמד תוך תצפית מעמיקה על מבניהן על החברה העירונית של ארץ-ישראל בשלהי העת העתיקה, על אורחות חייה, המבנים החברתיים שלה ועולמם התרבותי והדתי של תושביהן.
2 ש"ס / 2 נ"ז / ש' / 70
א' 0258309-00 – פרופ' מרדכי אביעם – 3 ימי סיור – הסיורים יתקיימו בימי שלישי (יום הלימודים) בחופשת הסמסטר מועדי הסיור מופיעים בלוח הסיורים
